"איפה שהיו חומות - בנינו גשרים"
מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף, אל"ם גיא ברגר, משתף חוויות מהפעילות של פקע"ר בירכא להורדת רמת התחלואה. מיוחד
עמי רוחקס דומבה
| 14/09/2020
פעילות פיקוד העורף בירכא. צילום: דובר צה"ל
מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף, אל"ם גיא ברגר, היה אחראי על פעילות פיקוד העורף בירכא. הפיקוד הגיע לבקשת ראש הרשות, בשל העליה בתחלואה והחשש שהעיר תהפוך לאדומה.
"בשלב הראשון פותחים מרכז שליטה (משל"ט) משותף עם הרשות. חשוב לציין שפיקוד העורף הוא כלי עזר לראש הרשות שמוביל את הפעילות. הבאנו לשולחן את כל הגורמים. משטרה, רשות, פקע"ר, מנהיגי דת (עדה דרוזית), אנשי עסקים, מובילי דעת קהל ומשרדי ממשלה. כל מי שיכול לסייע ישב סביב השולחן", מסביר ברגר.
"לאחר הקמת המשל"ט, הכנסנו לתמונה את מפקדת 'אלון' החדשה לטיפול בקורונה. הבאנו דרייב אין לירכא ועשינו כמות נרחבת של בדיקות להבין את מצב התחלואה. לאחר ביצוע אלפי בדיקות קיבלנו מיפוי ראשוני של מצב התחלואה. המטרה הייתה להפוך את האירוע למנוהל."
אלי רגב, ראש מועצת ירכא ומנהל אגף החירום במשרד הפנים, בעברו אל"מ בפיקוד העורף אומר כי חמ"ל הקורונה בירכא פועל במודל משולב של המועצה, פיקוד העורף וכל כוחות החירום במטרה להציל חיים. חמ"ל הקורונה מתכנס בירכא בכל יום במטרה לנקוט צעדים מניעתיים לעצירת ההדבקות ואכיפה מוגברת של ההנחיות.
בשלב השלישי הפעילו בפקע"ר את תכנית "בני חיל" של משרד הביטחון. מדובר במענה מותאם לכל רשות לפי צרכיה. התכנית כוללת, בין היתר, חלוקת תווי קניה לאפשר לאנשים שלא התפנו למלונות של פקע"ר לרכוש מוצרים לבית. התקציב כולל גם סיוע בהסברה לרשות. "שלחנו SMSים לכל תושבי ירכא, כרזות, עדכונים בפייסבוק, ראיונות של ראש הרשות שהונגשו לתושבים. המיקוד בהסברה ברשות עצמה חשוב מאד. בנוסף, הוגבר הפיקוח העירוני והמשטרה חברה לפקחים לטובת אכיפה והסברה", מסביר ברגר.
"שילוב של מפקדת שליטה עם כלל הגורמים, ביצוע מאסיבי של בדיקות, הגברת אכיפה והשקעה בהסברה. חיילים של פקע"ר תמכו במאמצי ההסברה. החיילים עומדים במרכזי קניות, צמתים ומוסדות חינוך ועושים הסברה."
לאחר התייצבות התחלואה ברשות, פקע"ר ממשיך ללוות את ראש הרשות באמצעות היקל"ר, היחידה לקישור לרשות. "אנחנו אף פעם לא עוזבים את הרשות", מסביר ברגר. "ממרץ 2020 אנחנו צמודים לרשויות בארץ. ניהול התמיכה דינאמי בהתאם לתחלואה ולצרכים של כל רשות. יש כל הזמן הערכות מצב לגבי כל רשות בפיקוד."
כיצד ראש הרשות מתמודד עם אירועים כמו חתונות?
"זהו אכן אתגר לא פשוט עבור ראשי הרשויות. ההתמודדות העיקרית היא באמצעות הסברה ואכיפה. במקומות בהם ההסברה לא עובדת, משטרת ישראל נכנסת לתמונה עם האכיפה. יש חיבור ותיאום בין הרשות, פקע"ר לבין המשטרה. המשטרה עושה עבודה מעולה בנושא", אומר ברגר.
איך התושבים קיבלו אתכם בירכא?
"כתום זה צבא בינלאומי של הצלת חיים. לא משנה אם אתה יהודי, ערבי, דרוזי, נוצרי. דתי או חילוני. איפה שהיו חומות - בנינו גשרים. בירכא ראית מתנדבים שמים וסט של פיקוד העורף עם דגל ישראל, כובע כתום, ועוזרים לנו בפעילות ביישוב. משבר הקורונה יצר שותפות של התושבים, בכל יישוב, עם צה"ל, המשטרה והמדינה."
מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף, אל"ם גיא ברגר, משתף חוויות מהפעילות של פקע"ר בירכא להורדת רמת התחלואה. מיוחד
פעילות פיקוד העורף בירכא. צילום: דובר צה"ל
מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף, אל"ם גיא ברגר, היה אחראי על פעילות פיקוד העורף בירכא. הפיקוד הגיע לבקשת ראש הרשות, בשל העליה בתחלואה והחשש שהעיר תהפוך לאדומה.
"בשלב הראשון פותחים מרכז שליטה (משל"ט) משותף עם הרשות. חשוב לציין שפיקוד העורף הוא כלי עזר לראש הרשות שמוביל את הפעילות. הבאנו לשולחן את כל הגורמים. משטרה, רשות, פקע"ר, מנהיגי דת (עדה דרוזית), אנשי עסקים, מובילי דעת קהל ומשרדי ממשלה. כל מי שיכול לסייע ישב סביב השולחן", מסביר ברגר.
"לאחר הקמת המשל"ט, הכנסנו לתמונה את מפקדת 'אלון' החדשה לטיפול בקורונה. הבאנו דרייב אין לירכא ועשינו כמות נרחבת של בדיקות להבין את מצב התחלואה. לאחר ביצוע אלפי בדיקות קיבלנו מיפוי ראשוני של מצב התחלואה. המטרה הייתה להפוך את האירוע למנוהל."
אלי רגב, ראש מועצת ירכא ומנהל אגף החירום במשרד הפנים, בעברו אל"מ בפיקוד העורף אומר כי חמ"ל הקורונה בירכא פועל במודל משולב של המועצה, פיקוד העורף וכל כוחות החירום במטרה להציל חיים. חמ"ל הקורונה מתכנס בירכא בכל יום במטרה לנקוט צעדים מניעתיים לעצירת ההדבקות ואכיפה מוגברת של ההנחיות.
בשלב השלישי הפעילו בפקע"ר את תכנית "בני חיל" של משרד הביטחון. מדובר במענה מותאם לכל רשות לפי צרכיה. התכנית כוללת, בין היתר, חלוקת תווי קניה לאפשר לאנשים שלא התפנו למלונות של פקע"ר לרכוש מוצרים לבית. התקציב כולל גם סיוע בהסברה לרשות. "שלחנו SMSים לכל תושבי ירכא, כרזות, עדכונים בפייסבוק, ראיונות של ראש הרשות שהונגשו לתושבים. המיקוד בהסברה ברשות עצמה חשוב מאד. בנוסף, הוגבר הפיקוח העירוני והמשטרה חברה לפקחים לטובת אכיפה והסברה", מסביר ברגר.
"שילוב של מפקדת שליטה עם כלל הגורמים, ביצוע מאסיבי של בדיקות, הגברת אכיפה והשקעה בהסברה. חיילים של פקע"ר תמכו במאמצי ההסברה. החיילים עומדים במרכזי קניות, צמתים ומוסדות חינוך ועושים הסברה."
לאחר התייצבות התחלואה ברשות, פקע"ר ממשיך ללוות את ראש הרשות באמצעות היקל"ר, היחידה לקישור לרשות. "אנחנו אף פעם לא עוזבים את הרשות", מסביר ברגר. "ממרץ 2020 אנחנו צמודים לרשויות בארץ. ניהול התמיכה דינאמי בהתאם לתחלואה ולצרכים של כל רשות. יש כל הזמן הערכות מצב לגבי כל רשות בפיקוד."
כיצד ראש הרשות מתמודד עם אירועים כמו חתונות?
"זהו אכן אתגר לא פשוט עבור ראשי הרשויות. ההתמודדות העיקרית היא באמצעות הסברה ואכיפה. במקומות בהם ההסברה לא עובדת, משטרת ישראל נכנסת לתמונה עם האכיפה. יש חיבור ותיאום בין הרשות, פקע"ר לבין המשטרה. המשטרה עושה עבודה מעולה בנושא", אומר ברגר.
איך התושבים קיבלו אתכם בירכא?
"כתום זה צבא בינלאומי של הצלת חיים. לא משנה אם אתה יהודי, ערבי, דרוזי, נוצרי. דתי או חילוני. איפה שהיו חומות - בנינו גשרים. בירכא ראית מתנדבים שמים וסט של פיקוד העורף עם דגל ישראל, כובע כתום, ועוזרים לנו בפעילות ביישוב. משבר הקורונה יצר שותפות של התושבים, בכל יישוב, עם צה"ל, המשטרה והמדינה."
