חשיבות הטנק ככלי שובר שיוויון
השיריונר תא״ל (מיל׳) יום טוב תמיר מאמין שכל עוד מהווה התמרון אבן יסוד בהכרעת מערכות, הרי שתפקידו של הטנק נותר משמעותי, גם בשדה הקרב המודרני. פרויקט מיוחד של ישראל דיפנס
ישראל דיפנס
| 13/09/2020
צילום טנק: IDF FLickr
אודה על האמת, נראה לי מעט משונה הדיון בנוגע לאם הגיע קץ עידן הטנק. המלחמות המודרניות, ללא קשר לעוצמתן, מתחוללות בארבע ממדים: אוויר, ים, יבשה, וסייבר – לא בהכרח בכולן במקביל. בכל אחד מהממדים ישנן פלטפורמות שונות הנושאות את נטל המערכה, ולרוב לא מדובר בכלי מערכה אחד אלא בסוגים שונים המשולבים זה בזה.
הטנק משמש כלי מערכה מאז שהופיע כ"שובר שוויון" להוצאת מלחמת החפירות מקיפאונה במלחמת העולם הראשונה, כמערכת נשק המסייעת ללוחם הרגלי, ומשם הלך וביסס את מקומו ככלי מרכזי בחלק גדול מההתנגשויות המלחמתיות בזירות שונות בעולם – וגם אצלנו כמובן.
במלחמת יום הכיפורים, שימש הטנק ככלי המרכז וכ״מושיע״ (על פי טליק, ישראל טל), וגם במלחמות שלאחר מכן. מטבע הדברים, מרוץ הנשק ואופי שדה הקרב שהשתנה מאוד, גם בזירתנו, השפיע גם על הטנק ועורר מחדש ההרהורים על מקומו, כמו גם על מטוס הקרב המאויש וספינת השטח.
מערכות נשק שונות נמדדות, בין השאר, בעלות מול תועלת. כשזירות המלחמה משתנות ועל פי הערכות מצב צבאיות מהטקטית ועד האסטרטגית, לגיטימי לדון בכל מערכות הנשק בכל הממדים שהזכרתי כדי להשיג ההישג הנדרש אליבא דקברניטים הצבאיים והמדיניים.
בכל ההערכות שהושמעו בשנים האחרונות נקבע כאקסיומה כי כדי להשיג אותו הישג נכסף באם נידרש למערכה, ה"תמרון" הנו אבן יסוד. ברור שכדי לבצע תמרון אמיתי, נידרש למכונות מלחמה שמסוגלות לעשות זאת, בין אם מכונות מאויישות או רובוטים או שילוב ביניהם. תצורת התמרון יכולה כמובן להשתנות בממדיה ובתחמושת שלה. אין זה משנה באם קוראים למכונת המלחמה טנק או משהו אחר. ברור כי הטנק (או כלי דומה לו), במיוחד עם היכולות הפנטסטיות שנוספו לו במהלך השנים, ימשיך להיות כלי חיוני גם במערכה שבין המלחמות.
מאת תא״ל (מיל׳) יום טוב תמיר
השיריונר תא״ל (מיל׳) יום טוב תמיר מאמין שכל עוד מהווה התמרון אבן יסוד בהכרעת מערכות, הרי שתפקידו של הטנק נותר משמעותי, גם בשדה הקרב המודרני. פרויקט מיוחד של ישראל דיפנס
צילום טנק: IDF FLickr
אודה על האמת, נראה לי מעט משונה הדיון בנוגע לאם הגיע קץ עידן הטנק. המלחמות המודרניות, ללא קשר לעוצמתן, מתחוללות בארבע ממדים: אוויר, ים, יבשה, וסייבר – לא בהכרח בכולן במקביל. בכל אחד מהממדים ישנן פלטפורמות שונות הנושאות את נטל המערכה, ולרוב לא מדובר בכלי מערכה אחד אלא בסוגים שונים המשולבים זה בזה.
הטנק משמש כלי מערכה מאז שהופיע כ"שובר שוויון" להוצאת מלחמת החפירות מקיפאונה במלחמת העולם הראשונה, כמערכת נשק המסייעת ללוחם הרגלי, ומשם הלך וביסס את מקומו ככלי מרכזי בחלק גדול מההתנגשויות המלחמתיות בזירות שונות בעולם – וגם אצלנו כמובן.
במלחמת יום הכיפורים, שימש הטנק ככלי המרכז וכ״מושיע״ (על פי טליק, ישראל טל), וגם במלחמות שלאחר מכן. מטבע הדברים, מרוץ הנשק ואופי שדה הקרב שהשתנה מאוד, גם בזירתנו, השפיע גם על הטנק ועורר מחדש ההרהורים על מקומו, כמו גם על מטוס הקרב המאויש וספינת השטח.
מערכות נשק שונות נמדדות, בין השאר, בעלות מול תועלת. כשזירות המלחמה משתנות ועל פי הערכות מצב צבאיות מהטקטית ועד האסטרטגית, לגיטימי לדון בכל מערכות הנשק בכל הממדים שהזכרתי כדי להשיג ההישג הנדרש אליבא דקברניטים הצבאיים והמדיניים.
בכל ההערכות שהושמעו בשנים האחרונות נקבע כאקסיומה כי כדי להשיג אותו הישג נכסף באם נידרש למערכה, ה"תמרון" הנו אבן יסוד. ברור שכדי לבצע תמרון אמיתי, נידרש למכונות מלחמה שמסוגלות לעשות זאת, בין אם מכונות מאויישות או רובוטים או שילוב ביניהם. תצורת התמרון יכולה כמובן להשתנות בממדיה ובתחמושת שלה. אין זה משנה באם קוראים למכונת המלחמה טנק או משהו אחר. ברור כי הטנק (או כלי דומה לו), במיוחד עם היכולות הפנטסטיות שנוספו לו במהלך השנים, ימשיך להיות כלי חיוני גם במערכה שבין המלחמות.
מאת תא״ל (מיל׳) יום טוב תמיר
