המוסד שאינכם מכירים

המוסד שאינכם מכירים , מאת דוד אברט-ארבל, הוצאת מנדלי מוכר ספרים ברשת, 2019

המוסד שאינכם מכירים

'המוסד' זכה וזוכה לפרסום נדיב בספרים בארץ ובעולם, רובם פרי עטם של עיתונאים שעסקו בעיקר בתיאור מבצעים שונים. עם זאת במהלך השנים העלו רבים מ-12 ראשי המוסד (למעט נחום אדמוני, יצחק חופי, מאיר דגן, תמיר פרדו והמכהן, יוסי כהן) את זכרונותיהם עלי ספר. (על ראובן שילוח, המייסד, נכתב ספר מפרגן בנפרד). יתרונו של הספר שלפנינו כי נכתב ע"י איש המוסד, מתובל בהערות מתוך ניסיונו האישי, ועם זאת מציג יריעה מגוונת של ההתנהלות של המוסד כארגון. 

בעיקר (כמחצית הספר) במערכת היחסים של ראשי הארגון מהיווסדו עד 2012 עם ראשי הממשלה בתקופתם. בחלק זה של הספר חוזר על עצמו כמעט אצל כל ראש מוסד הריטואל : ראש הממשלה, הממונה הישיר על המוסד, מעריך את הפעילות (פרט לשמעון פרס, שלא התעניין במיוחד ואף לא הוקיר מספיק), לא נכנס יותר מדי לפרטים בהצגת מבצעים לאישור (למעט יצחק רבין), נותן בדרך כלל גיבוי בעת תקלות (למעט נתניהו במקרה של ח'אלד משעל), מקיים קשר טוב עם ראש המוסד אישית, אוהב לבקר בארגון ולברך את העובדים - התנהלות קלסית של ארגון חשאי במדינה דינמית אשר קברניטיה לדורותיהם נהנים מקיומו והישגיו. 

הרושם המתקבל מתיאור העניינים בספר כי המוסד ארגון עצמאי מאד וריכוזי. המנהיגות של ראש המוסד דומיננטית לתפקוד הארגון. מרגישים את ההבדלים מתקופה לתקופה. המוסד קובע לעצמו את סדר העדיפויות, זוכה לאישורים הנדרשים, אך היוזמה והביצוע בידיו שלו.

החלק השני בספר מתאר בתמציתיות רבה את קשת העיסוקים של המוסד לאורך השנים – האיסוף; ההתרעה; ההערכה המודיעינית ואת המשימה הגלומה בשמו של הארגון "לתפקידים מיוחדים". בתחום זה מוזכרים הפעילות המבצעית להעלאת יהדות מצוקה (מרוקו, אתיופיה, איראן), המאמץ הביטחוני להגנת קהילות יהודיות והמאבק באנטישמיות. את הסקירה על משימות הליבה של הארגון  מסיים המחבר בשני הנושאים המרכזיים עמם התמודד הארגון משנות ה-70 עד ימינו – לוחמה בטרור וסיכול הגרעין הצבאי העוין במרחב.

חלק נכבד בפירוט רב בספר (ברור גם מההיכרות האישית של המחבר) מקיף את הפעילות של אגף 'תבל' במוסד, אשר קיים ומקיים את הקשר עם שירותי מודיעין ידידותיים ועם ארצות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטיים. פרק אחרון בספר מוקדש לניתוח מקומו של המוסד בפוליטיקה, בשירות הקברניט והמתח עם אמ"ן, שהיה משמעותי במספר תקופות בתולדות המדינה. 

 הספר מבוסס על שיחות עם ראשי "המוסד", המזכירים הצבאיים של ראשי הממשלה, עם כמה מקורות נבחרים וכן על תובנות מזווית הראייה האישית של מחבר הספר מתקופת שירותו הארוכה בארגון, 25 שנים בתפקידי מטה ושטח רבים עד לרמת ראש אגף. הספר חף מניסוחים בומבסטיים על מבצעים, כפי שעולה מספרים של עיתונאים רבים והוא יכול לשמש מקור טוב (כולל אזכור מפורט של מקורות רבים אחרים) למתענינים ולחוקרים את מקומו של המודיעין בכלל והמוסד בפרט בביטחון הלאומי של ישראל.

אולי יעניין אותך גם