איגור גרושושקין, אמוניום חנקתי ופיצוץ המחסן בנמל ביירות

שביל הפירורים אחרי הבעלים של האונייה MV Rhosus צפוי לחשוף ולו מקצת מהערפל סביב הפיצוץ בנמל ביירות 

קרדיט: twitter.com/ImageSatIntl

הפיצוץ המסתורי בנמל ביירות מעלה עד כתיבת שורות אלו תיאוריות רבות וקונספירציות באשר לסיבות שגרמו לו, האמת אולי תתגלה או שמא לא, אך מוקדם כנראה עדיין להעריך היכן טמונה האמת.

כזכור, הכרזתה הנוכחית של ממשלת לבנון הינה, כי בנמל אוחסן מטען רב של אמוניום חנקתי, אשר הורד מספינת סוחר לפני יותר משש שנים (בנובמבר 2013). מטען האמוניום שנשאר במחסן בנמל התלקח. לפי אותה הכרזה, כתוצאה מעבודות ריתוך שבוצעו במחסן ומבלי שהאמוניום פונה ממנו לפני ביצוע הריתוך. בסוף השבוע הקודם צץ סיפור חדש בנושא פרי עטו של עיתונאי מדובאי. 

דגל מולדובה

העיתונאי, חוסין קוויד, פרסם כי האונייה MV Rhosus אשר פרקה את מטען האמוניום הייתה אונייה ישנה מאד הנושאת דגל מולדובה, ונרכשה על ידי אוליגרך רוסי. על פי העיתונאי, רב החובל של האונייה, בוריס פרוקושב (Prokoshev) החליט לשבור שתיקתו, ובשיחת טלפון למערכת הניו-יורק טיימס, החליט לפתוח את ליבו אודות נסיבות האירוע. 

האוליגרך הרוסי, איגור גרושושקין (Grechushkin) המתגורר בקפריסין ובעליה של חברה באיי מרשל, שכר את אוניית הסוחר על מנת להעביר משלוח של כ- 2700 טון אמוניום חנקתי למוזמביק. גרושושקין, יליד העיר Khabarovsk, הנמצאת בחלק האסייתי של רוסיה, רכש את האונייה באמצעות חברת הסחר שלו, מספר חודשים טרם יצאה לדרכה, ואף נפגש פעמיים עם רב החובל פרוקושב בניקוסיה ובלימסול, על מנת לבחון את האונייה ולבדוק כשירותה להפלגה. 

רשויות התקשורת הממלכתיות של רוסיה אישרו שגרושושקין הינו בעליה החוקיים של האונייה Roussos. האונייה הפליגה עם צוותה מקפריסין לגיאורגיה, שם העמיסה את האמוניום, ויצאה לדרכה בספטמבר 2013 מנמל בטומי (Batumi) שבגיאורגיה. משם הייתה אמורה האונייה להגיע ליעדה הסופי בנמל ביירה (Beira) במוזמביק, כשהיא מתוכננת לעבור בתעלת סואץ. המשלוח נועד, לכאורה, כך על פי רב החובל, לתעשיית הנשק המקומית במוזמביק לטובת ייצור חומרי נפץ לתעשיית המכרות במוזמביק.  

עבור המשימה הובטח לצוות האונייה מגרושושקין מיליון דולר. אך עם חציית מצרי הבוספורוס הטורקיים, פרץ ויכוח כספי בין רב-החובל לגרושושקין לאחר שזה האחרון טען שאין בידיו להעביר כסף לתשלום הנדרש לרשויות המצריות של תעלת סואץ ואף לשלם משכורות לצוות בגובה של כ- 200,000 דולר. האונייה התעכבה כחודש ימים בנמל אתונה בניסיון להסדיר את העניין הכספי. 

בעיות מימון

האוליגרך הרוסי הציע לרב-החובל להפליג לביירות על מנת להטעין על האונייה מטען נוסף של מכונות, באמצעותו ניתן יהיה לממן את המעבר בתעלת סואץ ולשלם לצוות את משכורתו. כחודשיים לאחר יציאה לים מגיאורגיה הגיעה האונייה לנמל ביירות, שם גילה רב החובל פרוקושב כי לא יהיה ביכולתו להעמיס את המכונות על גב האונייה. על פי רב החובל הבעיה בהעמסת המכונות נבעה ממצבה הפיזי הרעוע של האונייה הוותיקה ואי-יכולתה להעמיס את המטען הנוסף (ואולי אף כתוצאה מתקלה טכנית אחרת). 

מנמל ביירות ניסה רב החובל ליצור קשר עם גרושושקין על מנת לקבל כסף לתדלוק האונייה ולתספוקה, אך עקבות האוליגרך המסתורי נעלמו. וכך נותרה האונייה תקועה בנמל ביירות. חלק מצוות האונייה שב לביתו בטיסה, אך רב החובל ושלושה אנשי צוות נוספים מאוקראינה אולצו להישאר בנמל ביירות עד להסדרת החובות הכספיים של האונייה.  

רב החובל והצוות המצומצם נותרו בביירות חודשים רבים, כשהם מממנים משרד עורכי דין מקומי, אשר פעל לשחרורם באמצעות מכירת נכסים מהאונייה, לרבות הדלק העודף שלה. משרד עורכי הדין פנה לרשויות הלבנונית והזהירן, כך לדברי רב החובל, כי מטען האונייה מסוכן והוא עלול להתפוצץ. 

לאחר חודשים רבים בהם סבל הצוות חרפת רעב, ובלחץ שגרירויות רוסיה ואוקראינה שוחרר צוות האונייה במהלך 2014, והמטען המסוכן עבר לאחסון בהאנגר 12 בנמל. האונייה נשארה בביירות ובאופן מסתורי טבעה כשנה לאחר מכן מול הנמל. 

לטענת העיתונאי מדובאי, סוכנות הידיעות רויטרס בדקה את עדותו של רב החובל, ונמצא כי האונייה עצרה בנמל ביירות בעקבות בעיות טכניות, ובמהלך 2016 ו- 2017 התבקשו רשויות המכס בלבנון לאשר את מכירת האמוניום החנקתי על מנת להפטר הבעיה הבטיחותית שהוא יוצר בנמל. העיתונאי דיווח על כך שהאוליגרך הרוסי גרושושקין עוכב לחקירה על ידי המשטרה הקפריסאית. 

כסות של חיזבאללה? 

בפרסומים גלויים לא ברור מבנה הבעלות על הספינה. על פי פרסומים במרשתת, חברה קפריסאית בשם Acheon Akti Navigation מלימסול השייכת לאיש עסקים בשם Manoli Charalambos רכשה את הספינה דרך חברה מולדובית בשם Geoship Company SRL. הספינה נכנסה לנמל ביירות ב2014 תחת דגל מולדובי. חברה ברשותו של איגור גרושושקין טרם נמצאה בקפריסין. 

האם מדובר במבצע כיסוי של חיזבאללה או איראן להעברת האמוניום החנקתי לידי חיזבאללה? חיזבאללה מנסה מזה מספר שנים לשים ידו על כמויות אמוניום גדולות. במסגרת זו פורסם במאי 2020 פורסם כי המוסד הישראלי העביר ידיעות לשירות המודיעין הגרמני, ה- BND, אודות מאות קילוגרמים של אמוניום חנקתי אשר אותרו במחסן בדרום המדינה. שלטונות גרמניה איתרו את המחסן, פשטו עליו והחרימו את האמוניום.

ב- 2015 פרסם הדיילי טלגרף הבריטי, כי שירות הביטחון הבריטי פשט על ארבעה אתרי אחסון באזורי הפרברים של לונדון, המשויכים לחיזבאללה ובהם אותרו טונות רבות של אמוניום חנקתי. אתרי האחסון תוארו על ידי הטלגרף כאתרים סודיים לייצור פצצות. במאי 2015 נעצרו בקפריסין על ידי שירות הביטחון המקומי פעילי חיזבאללה ובחזקתם נמצאה כמות גדולה מאד של אמוניום חנקתי. 

באוגוסט 2015 ממש נעצרו במחסן בכוויית שלושה אנשים, המשוייכים לחיזבאללה, שבו נמצאו כ- 130,000 ק"ג אמוניום חנקתי וכטון נוסף של חומרי נפץ. מאמצים אלו להשגת אמוניום עולים בד בבד עם פרוייקט דיוק הטילים של חיזבאללה, אותו הוביל יחד עם הארגון קסאם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים. במסגרת הפרוייקט הושבחו המרכיבים השונים של הרקטות בחיזבאללה על מנת להופכם למדויקים וקטלניים יותר. בין המרכיבים שהושבחו היו מערכת הניווט, הוספת מערכת ביות והנחייה ושיפור המנועים וראשי הקרב. 

האמוניום החנקתי משמש כמרכיב מרכזי לייצור מנועים הודפים של רקטות וטילים, בעלי בעירה קבועה והדירה. האם האמוניום החנקתי שהגיע ללבנון עם האונייה הרוסית ובחסות האוליגרך המסתורי יועד לפרוייקט הטילים של חיזבאללה? או אם היה ידוע לחיזבאללה על קיומו של המטען מדוע לא נעשה בו שימוש? אם כן, ייפלא הדבר מדוע הושאר המטען המסוכן בנמל ולא הועבר למחסני חיזבאללה הסודיים והמוגנים הפרוסים במדינה.