המירוץ לראשות המוסד
נתניהו הודיע כי יוסי כהן ישאר ראש המוסד עד יוני 2021, כארבעה חודשים לפני סוף הקדנציה של נתניהו. המועמד המוביל להחליפו הוא ד', סגנו של כהן. עם זאת, מערכת בחירות יכולה לטרוף את הקלפים. פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 12/07/2020
צילום: חיים צח, לע"מ
החלטה של ראש הממשלה מהימים האחרונים מאריכה את הקדנציה של יוסי כהן, ראש המוסד הנוכחי, בעוד חצי שנה ליוני 2021. על פי הפרסומים, כהן כבר ביקש לפרוש, ונתניהו ביקש ממנו להשאר עוד קצת. כלומר, ברקע מתנהל מירוץ מאחורי הקלעים מי יחליף את כהן ביוני הבא. אזכיר כי הליך המינוי של כהן עצמו עשה כותרות רבות בעיתונים עקב פניית פרסה שעשה נתניהו ברגע האחרון בין נ' לכהן. מאז הכל היסטוריה. כהן מנהל המוסד עוד מעט חמש שנים, ונ' עושה לביתו בחברת סייבר.
ובכן, השאלה היא מי יחליף את כהן, ומי יבחר את המחליף. נתחיל במחליף. על פי הערכות של מקורות ישראל דיפנס, האיש שצפוי להחליפו הוא ד', סגנו הנוכחי. מדובר באיש מוערך מאד בארגון, וגם על כהן. היות וכהן ונתניהו ביחסים מצוינים, ונתניהו סומך על ראש המוסד כאיש עצה (לא תמיד זה כך), נראה כי להמלצת כהן יהיה משקל רב בבחירת מחליפו.
אופציה נוספת היא הצנחת מתמודד מבחוץ כפי שנעשה בעבר עם מאיר דגן. אז, אריק שרון ז"ל רצה לשפר את היכולות המבצעיות של המוסד, ולכן הביא את דגן. הטריגר לשיפור היכולות היה תכנית הגרעין הצבאית של איראן. שרון נתן לדגן משימה לעכב את תכנית הגרעין של איראן. בעשרים השנים האחרונות דגן, פרדו וכהן עוסקים באותה משימה. מקורות גלויים מייחסים את הפיצוץ האחרון בנתאז למוסד, טענה שאם תתברר כנכונה, תהווה את הפעולה העדכנית של המוסד בהקשר זה.
בשונה מתקופת מינוי דגן, ממנו והלאה, המוסד נחשב איכותי, ולכן אין את הזרז שהיה אז להצניח מישהו מבחוץ 'לתיקון' הארגון. בתקופת פרדו וכהן המוסד, לפי מקורות זרים, הפעיל את תולעת הסטקסנט בנתאז, התנקש במדענים איראנים, גדע את המו"פ בפרצ'ין של מצתי מנגנון הקריסה של פצצת גרעין, גנב ארכיון של תכנית הגרעין האיראנית, דחף את ארה"ב להטלת סנקציות קשות על איראן. כלומר, ההסתברות שנתניהו יצניח מישהו מבחוץ כנראה קטנה.
עם זאת, שירותי ביון הם לפעמים כלי פוליטי בידי פוליטיקאים. בארה"ב למשל הוצנח מייק פומפאו (כיום שר החוץ האמריקני) כדוגמא. גם ג'ינה האספל, הראש הנוכחי, נושאת עבר שהיה נתון לביקורת בתקופת כהונתה כראש חטיבת המבצעים של הארגון. האספל מונתה על ידי טראמפ בתמורה לנאמנות פוליטית. ראש השירות לפני פומפאו, ג'ון ברנן, הפך למבקר נחרץ של שלטון טראמפ שלא רצה עוד קידום אורגני שיתקוף אותו בפומבי. וזה מוביל לשאלה השניה - מי ימנה את ראש המוסד הבא.
ההסכם הקואליציוני בין נתניהו לגנץ קובע כי גנץ יכנס לתפקיד רוה"מ באוקטובר 2021, כארבע חודשים לאחר החילוף. ההסכם אמנם קובע שהמינוי צריך להיות בקונצנזוס בין האישים, אולם המציאות בישראל מראה שהסכמים הם לפעמים על הקרח. כלומר, אם הממשלה הנוכחית תחזיק מעמד עד יוני, אזי, נתניהו, סביר להניח, יהיה זה שיבחר את ראש המוסד הבא. אולם, באווירה הפוליטית של מדינת ישראל, קשה לדעת כמה תשרוד הממשלה. לכן, ייתכן ומערכת בחירות (או שתיים) בשנה הקרובה תטרוף את הקלפים.
נתניהו הודיע כי יוסי כהן ישאר ראש המוסד עד יוני 2021, כארבעה חודשים לפני סוף הקדנציה של נתניהו. המועמד המוביל להחליפו הוא ד', סגנו של כהן. עם זאת, מערכת בחירות יכולה לטרוף את הקלפים. פרשנות
צילום: חיים צח, לע"מ
החלטה של ראש הממשלה מהימים האחרונים מאריכה את הקדנציה של יוסי כהן, ראש המוסד הנוכחי, בעוד חצי שנה ליוני 2021. על פי הפרסומים, כהן כבר ביקש לפרוש, ונתניהו ביקש ממנו להשאר עוד קצת. כלומר, ברקע מתנהל מירוץ מאחורי הקלעים מי יחליף את כהן ביוני הבא. אזכיר כי הליך המינוי של כהן עצמו עשה כותרות רבות בעיתונים עקב פניית פרסה שעשה נתניהו ברגע האחרון בין נ' לכהן. מאז הכל היסטוריה. כהן מנהל המוסד עוד מעט חמש שנים, ונ' עושה לביתו בחברת סייבר.
ובכן, השאלה היא מי יחליף את כהן, ומי יבחר את המחליף. נתחיל במחליף. על פי הערכות של מקורות ישראל דיפנס, האיש שצפוי להחליפו הוא ד', סגנו הנוכחי. מדובר באיש מוערך מאד בארגון, וגם על כהן. היות וכהן ונתניהו ביחסים מצוינים, ונתניהו סומך על ראש המוסד כאיש עצה (לא תמיד זה כך), נראה כי להמלצת כהן יהיה משקל רב בבחירת מחליפו.
אופציה נוספת היא הצנחת מתמודד מבחוץ כפי שנעשה בעבר עם מאיר דגן. אז, אריק שרון ז"ל רצה לשפר את היכולות המבצעיות של המוסד, ולכן הביא את דגן. הטריגר לשיפור היכולות היה תכנית הגרעין הצבאית של איראן. שרון נתן לדגן משימה לעכב את תכנית הגרעין של איראן. בעשרים השנים האחרונות דגן, פרדו וכהן עוסקים באותה משימה. מקורות גלויים מייחסים את הפיצוץ האחרון בנתאז למוסד, טענה שאם תתברר כנכונה, תהווה את הפעולה העדכנית של המוסד בהקשר זה.
בשונה מתקופת מינוי דגן, ממנו והלאה, המוסד נחשב איכותי, ולכן אין את הזרז שהיה אז להצניח מישהו מבחוץ 'לתיקון' הארגון. בתקופת פרדו וכהן המוסד, לפי מקורות זרים, הפעיל את תולעת הסטקסנט בנתאז, התנקש במדענים איראנים, גדע את המו"פ בפרצ'ין של מצתי מנגנון הקריסה של פצצת גרעין, גנב ארכיון של תכנית הגרעין האיראנית, דחף את ארה"ב להטלת סנקציות קשות על איראן. כלומר, ההסתברות שנתניהו יצניח מישהו מבחוץ כנראה קטנה.
עם זאת, שירותי ביון הם לפעמים כלי פוליטי בידי פוליטיקאים. בארה"ב למשל הוצנח מייק פומפאו (כיום שר החוץ האמריקני) כדוגמא. גם ג'ינה האספל, הראש הנוכחי, נושאת עבר שהיה נתון לביקורת בתקופת כהונתה כראש חטיבת המבצעים של הארגון. האספל מונתה על ידי טראמפ בתמורה לנאמנות פוליטית. ראש השירות לפני פומפאו, ג'ון ברנן, הפך למבקר נחרץ של שלטון טראמפ שלא רצה עוד קידום אורגני שיתקוף אותו בפומבי. וזה מוביל לשאלה השניה - מי ימנה את ראש המוסד הבא.
ההסכם הקואליציוני בין נתניהו לגנץ קובע כי גנץ יכנס לתפקיד רוה"מ באוקטובר 2021, כארבע חודשים לאחר החילוף. ההסכם אמנם קובע שהמינוי צריך להיות בקונצנזוס בין האישים, אולם המציאות בישראל מראה שהסכמים הם לפעמים על הקרח. כלומר, אם הממשלה הנוכחית תחזיק מעמד עד יוני, אזי, נתניהו, סביר להניח, יהיה זה שיבחר את ראש המוסד הבא. אולם, באווירה הפוליטית של מדינת ישראל, קשה לדעת כמה תשרוד הממשלה. לכן, ייתכן ומערכת בחירות (או שתיים) בשנה הקרובה תטרוף את הקלפים.
