סכנה לציבור: העדר אסדרת בטיחות בטיפול בזיקוקים

עד היום לא פורסמו תקנות בטיחות ממשלתיות בנושא טיפול בזיקוקים למרות תאונות עבודה רבות הקשורות לאיחסון והפעלתם

סכנה לציבור: העדר אסדרת בטיחות בטיפול בזיקוקים

דני קרוננברג. קרדיט תמונה: שמוליק תמרי

ב-14 במרץ, 2013, החרידה סדרת פיצוצי ענק את אזור התעשייה גורן שבגליל המערבי. מקור הפיצוצים היה מחסן של זיקוקין די-נור, והם זרעו הרס רב בטווח של מאות מטרים וגרמו נזקי עתק למפעלים סמוכים. בימים אלו מתנהלת תביעה משפטית שבה תובעת חברת הביטוח הראל סכום של למעלה מ- 50 מיליון שקלים משורה של נתבעים, כשיפוי עבור תגמולי הביטוח ששילמה בגין אותו אירוע. מספר חברות ביטוח נוספות הגישו אף הן תביעות, וסך הנזק הכלכלי שנגרם מתאונה זו עלול להתקרב לסכום של כמעט 100 מיליון שקל!

בדיוק ארבע שנים לאחר האירוע בגליל, ב-14 במרץ, 2017, אירעה עוד סדרה של פיצוצי ענק, הפעם במחסן זיקוקים במושב פורת שבאזור השרון.  הפעם, הייתה התאונה קטלנית וגרמה למספר פצועים ולשני הרוגים בשנות העשרים לחייהם, אחד מהם שבוע לפני חתונתו.  תושבי האזור נאלצו להסתגר במרחבים מוגנים במשך מספר שעות, והנזק הכלכלי לשכנים של מחסן הזיקוקין היה גדול מאוד - חלק מבתיהם נחרבו, ורכביהם נהרסו.

לא ברור מהו מעמדו החוקי של ״נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין״

בישראל מתרחשות תאונות עבודה רבות הקשורות בזיקוקין, התאונה הקשה האחרונה שבהן התרחשה באזור בקעת הירדן לפני כחצי שנה. פיצוץ גרם לפציעה בינונית עד קשה של שני עובדים שעבדו בבונקר לאיחסון זיקוקין, שאף נזקקו להליך שיקום ארוך ויקר.

במהלך חיפוש אחר תקנות הבטיחות לגבי איחסון והפעלת זיקוקין בישראל, התברר למרבה ההפתעה, שלמרות שחוק חומרי הנפץ נחקק כבר לפני כ-66 שנים, ותקנות חומרי הנפץ (שאינן מתייחסות לזיקוקין די-נור) הינן בתוקף כבר כ- 26 שנים, עד היום לא פורסמו תקנות לגבי בטיחות באיחסון ובשימוש בזיקוקין, על אף ההשלכות הבטיחותיות והביטחוניות של הנושא.

הגוף העיקרי האחראי כיום בישראל על אסדרה (רגולציה) של נושאים הקשורים לבטיחות זיקוקין הינו מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה. לאחר פניות לגורמים רבים, התקבל באופן בלתי רשמי, מסמך הנושא את הכותרת "נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור 2017" שהוכן על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה.  למרות שכותרת המסמך היא "נוהל", בסעיף 106 נכתב: "תחילתן של תקנות אלו הוא חודש מיום פרסומן".  לא נמצא פרסום של נוהל זה או של תקנות זיקוקין כלשהן ב"רשומות" או באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות, ולכן לא ברור כלל מהו מעמדו החוקי של מסמך זה.

מרחקי הבטיחות הנדרשים בישראל קטנים משמעותית מאשר בחו״ל

מעיון בנספח למסמך זה, מפליא לגלות שמרחקי הבטיחות הנדרשים בין מחסנים שבהם מאוחסנות כמויות גדולות של זיקוקין (גם פגזי זיקוקין גדולים ומסוכנים במיוחד, המשוגרים לגובה רב) באיחסון ארוך טווח, הינם קצרים באופן מפתיע. כך לדוגמה, טווח הביטחון הנדרש ממחסן שמאוחסנים בו 5,000 קילוגרם של זיקוקין הינו רק 50 מטר, ואילו טווח הביטחון הנדרש ממחסן שמאוחסנים בו 30,000 קילוגרם של זיקוקין הינו רק 85 מטר.

מרחקי ביטחון אלו אינם נראים סבירים, ולאחר חקירה התברר כי המשרד להגנת הסביבה הוציא דו"ח שכותרתו "תאונות זיקוקין – סיכונים ודרכי מניעה" (להלן: "דו"ח גורן").  דו"ח זה הוכן על ידי המהנדס אריק גורן, שאין חולק על כך שהינו בר סמכא ואחד המומחים המובילים בישראל בנוגע לנהלי בטיחות לגבי איחסון של חומרים נפיצים.

על פי הדו״ח, מרחקי הביטחון הנדרשים בחו"ל הינם הרבה יותר גדולים. בהולנד, לדוגמא, מרחק הביטחון הנדרש ממחסן המכיל עד 750 ק"ג זיקוקין הינו 400 מטר, וממחסן המכיל 750 – 6,000 ק"ג נדרש מרחק ביטחון של 800 מטר. הדו״ח סקר בהרחבה את המרחקים הנדרשים במספר מדינות ברחבי העולם, ומצא שכולם גדולים בהרבה מהנדרש על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה.

במקרים רבים שבהם התפוצצו מחסני זיקוקין, בארץ ובעולם, הנזק הסביבתי למבנים שהיו בשכנות למחסני הזיקוקין והסיכון לאנשים רבים שהיו בסביבה, עלו בהרבה על הנזק שנגרם למחסנים עצמם ולעובדים שהיו בהם. בגלל שהסיכונים שגורמים זיקוקין חורגים בהרבה מעבר לסביבת העבודה המידית של העובדים, אני סבור שהבטיחות הן של חומרים נפיצים בכלל, והן של זיקוקין בפרט, צריכה להיות מטופלת באופן מערכתי ומנקודת ראות רחבה, שתתייחס לכלל הסיכונים הכרוכים בהגנת הסביבה, וכי בטיחות העובדים היא פועל יוצא של בטיחות סביבתית כוללת.

למרות שבאופן היסטורי הוטלה הסמכות לגבי אסדרה של חומרים נפיצים על משרד העבודה (בימים שעדיין לא הוקם המשרד להגנת הסביבה), עולה הרושם כי מינהל הבטיחות והגיהות במשרד העבודה מתקשה להתמודד עם עומס המטלות שעליו להתמודד עימן, והעיסוק בחומרים מסוכנים (ובכללם חומרים נפיצים) אינו בליבת העשייה והמומחיות שלו.  תעיד על כך גם העובדה שבעקבות פנייה בזמנו לדוברת משרד העבודה, בנושא אחר הקשור לתקריות חומרים מסוכנים, היא ענתה: "הנושא בתחום הגנת הסביבה, יש לפנות אליהם״.  אסדרת הטיפול בזיקוקי לוקה בכשל מתמשך, ויש לה גם היבטים ביטחוניים, אך עד היום כנראה שאין תקנות ממשלתיות לנושא.

מן הראוי כי שר העבודה והרווחה החדש, ח"כ איציק שמולי, יתקן את מחדלי העבר וינחה את עובדי משרדו להכין תקנות רשמיות המסדירות את נושאי האיחסון והשימוש בזיקוקין, על מנת למנוע את התאונה הבאה. קביעת תקנות לגבי הטיפול בזיקוקין מצריכות מומחיות וידע מקצועי המבוסס על נתונים וחישובים, וראוי שתקנות הזיקוקין תהיינה מבוססות על מיטב הידע המקצועי הקיים כיום בעולם, באופן שיוודא את הבטיחות של כל הגורמים הקשורים לאיחסון והפעלת זיקוקין במדינת ישראל, וכמובן את בטיחות השכנים הנמצאים בסביבת המחסנים.

דרוש משרד ממשלתי שירים את הכפפה

עם זאת, אני מאמין כי יש לשקול להעביר את הובלת הטיפול בנושא למשרד להגנת הסביבה, שהוכיח פעם אחר פעם שהוא מסוגל להסדיר נושאים הקשורים לחומרים מסוכנים, לפקח עליהם, לחקור כראוי תקריות חומרים מסוכנים ולאכוף את הנדרש.  הקמתה של ממשלה חדשה הינה הזדמנות טובה לביצוע העברת סמכות לטיפול בתחום חשוב זה. מעבר לנושא הזיקוקין, אני סבור שיש לבחון את חלוקת הסמכות והאחריות בין משרדי הממשלה לגבי אסדרת כל החומרים המסוכנים העלולים לגרום סיכון בטיחותי בשטח החורג מגבולות המפעל שמשתמש בהם, ולצורך כך יש להקים ועדה שתכלול הן את נציגי משרדי הממשלה והן מומחים שהינם נציגי "אנשי שטח" מהמגזר הפרטי והציבורי.

מעבר לכך, מומלץ לאמץ את ההמלצות המפורטות ב"דו"ח גורן" על מנת לשפר את הבטיחות באיחסון ובשימוש בזיקוקין, ליישם את המלצות "ועדת אדם" לקידום הבטיחות בעבודה בישראל,  ולהגביר את האכיפה בתחום זה.

מאת דני קרוננברג, מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, ומחבר ומתרגם ספרים בנושא חומרים מסוכנים.

*כותב המאמר אינו מייצג אף אחד מהצדדים המעורבים בהליכים המשפטיים המתנהלים בעקבות תאונות הזיקוקין שהוזכרו במאמר.

אולי יעניין אותך גם