הספר שחושף: כך יצא לפועל פרויקט "כיפת ברזל"

ספרו החדש של עוזי רובין, שעמד בראש פרויקטים ביטחוניים מהותיים, מתאר באופן מאלף את התהליך שעבר צה"ל עד להתפתחות כמה ממיזמי ההגנה האקטיבית החשובים של ישראל. ביקורת ספרים

 
הספר שחושף: כך יצא לפועל פרויקט "כיפת ברזל"

מערכת "כיפת ברזל". צילום (ארכיון): AP

ממלחמת הכוכבים עד כיפת ברזל – המאבק על ההגנה האקטיבית בישראל, מאת עוזי רובין, הוצאת אפי מלצר, 2019

סיפורה של ההגנה האקטיבית בישראל הפך עם השנים מעניין פנימי של מערכת הביטחון לנחלת הכלל, לאחר שסוללות "כיפת ברזל" הפכו לחוד החנית של הגנת העורף בלחימה. חמאס הכניס בעשור האחרון את איום הרקטות נגד האוכלוסייה האזרחית בדרום ואף במרכז הארץ, במיוחד לאחר שנכשל במתווי טרור אחרים. בספרו החשוב של ד"ר עוזי רובין הוא מעמיד לקורא סקירה היסטורית המתעדת את תהליך קבלת ההחלטות של הופעת איום הטילים על ישראל ואת פיתוח מערכת ההגנה הרב-שכבתית נגד אתגר זה. התהליך, שהחל עוד במחצית שנות ה-60, קשור קשר עמוק לעלייתה ונפילתה של תכנית מטוס הקרב הישראלי "לביא" וליוזמת ההגנה האסטרטגית האמריקנית - "מלחמת הכוכבים".

איום הטילים הקיים כיום על ישראל הופיע לראשונה ב-1961 בצעדים ראשונים במצרים לפיתוח טילי קרקע-קרקע בעקבות הכישלון במלחמת העצמאות. בהמשך סייעו הסובייטים באספקת טילי פרוג וסקאד למצרים. גם סוריה בתקופתו של אסד האב רכשה בשנות ה-70 את טילי הפרוג" וב-1983, אחרי כישלונם במלחמת לבנון הראשונה, שיפרו את מערך הטילים הבליסטיים.

כריכת הספר

מלחמת המפרץ ב-1991 הייתה הוכחה של ממש לאיום הטילים על ישראל – טילי אלחוסיין מעיראק על ערי ישראל. אז החל השינוי בעמדה השלילית בצה"ל ביחס להגנה אקטיבית. המערכת הראשונה של ישראל בתחום זה הייתה ה"חץ". מתקפת הרקטות הפלסטינית מירדן ומלבנון החלה כבר ב-1968 והתעצמה בעשורים האחרונים מעזה. אחרי הנסיגה מלבנון במאי 2000 עברה תשומת הלב של מערכת הביטחון מהצפון אל מרכז הארץ ודרומה וקודמו שני הפרויקטים המרכזיים "קלע דוד" ו"כיפת ברזל".

מאלף לקרוא בספר את מהלך העניינים המדויק שהביא להפעלת מערכת "כיפת ברזל". אמנם חלקים על כך, ובעיקר נחישות ההחלטה של שר הביטחון אז, עמיר פרץ, כבר פורסמו קודם, אך פירוט כזה לא התפרסם באופן גלוי עד כה. זה שיעור מאלף על קבלת החלטות ביטחוניות על רקע שיקולים ערכיים, משאבים וטכנולוגיה וגם על מקומם של אנשי מפתח בקבלת החלטות.

רובין מגיע למסקנה כי לצה"ל היה לאורך השנים קושי להכיר בצורך בהגנה אקטיבית, יותר מאשר בסוגיות אחרות של התעצמות. השינוי הנדרש בבניין הכוח לתשובה לאיום הטילים התממש, כאשר הטכנולוגיה העמידה את הפתרונות המתאימים. אז גברו גורמי החדשנות על גורמי השמרנות ומערכת הביטחון הפגינה כושר הסתגלות מרשים.

המחבר, ד"ר עוזי רובין, עמד יותר מעשרים שנה בראש כמה פרויקטים ביטחוניים מהותיים, שכולם נקלטו בצה"ל והפכו עמודי תווך בביטחון המדינה. בצד הסיפוק שהיה לו מההישגים המבצעיים נשאר בפיו טעם מריר מהעימותים היצריים עם צה"ל, שהתנגד בתחילה לכל אחד מהפרויקטים הללו. תחושה זו הביאה אותו למחקר אקדמי מקיף שספר זה הוא גרסתו לציבור.

אולי יעניין אותך גם