עסקים כרגיל: יחסי ישראל-סין בסייבר נמשכים
חרף המשבר הכלכלי ומלחמת הסחר בין סין וארה"ב, נראה שעסקי הסייבר בין הסינים לישראל ממשיכים להתקיים. בכירים ישראלים, למשל, צפויים להשתתף בכנסים בסין. האם עדיין קיים חשש ממשבר ישראלי-אמריקאי בעקבות כך?
עמי רוחקס דומבה
| 18/08/2019
נשיא סין ונשיא ארה"ב. היחסים בין השניים ישפיעו על יחסי ישראל-סין? צילום (ארכיון): AP
למרות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הכוללת גם מרכיב של עסקי סייבר, מלחמה שגלשה גם לשיח הישראלי בחודשים האחרונים, נראה כי בישראל לא ממש מתרגשים מהלחץ האמריקאי. לחץ שמטרתו הדרת השקעות סיניות בטכנולוגיה ישראלית, בעיקר טכנולוגיות סייבר, במטרה אמריקאית לחסום קידמה סינית דרך ישראל.
למרות הנראות בתקשורת, במציאות, היחסים בין ישראל לסין בתחום הסייבר נמשכים כרגיל. לצד כסף סיני שממשיך לזרום לקרנות הון סיכון ישראליות, גם בכירים ישראלים נוסעים לכנסי סייבר בסין. כנס סייברטק, למשל, צפוי להתקיים בסין בעיר ווהאן. כנס קרוב אחר הוא ISC 2019 המתקיים בימים הקרובים בבייג'ינג. בכנס ישתתפו ח"כ אבי דיכטר (יו"ר ועדת חוץ וביטחון), ארז קריינר ונוספים. מדובר בכנס מקצועי העוסק בלוחמת סייבר ואתגרים עתידיים בתחום. דיכטר מסר כי "מדובר בכנס בינלאומי שעוסק במדיניות סייבר".
המשמעות של נוכחות ישראלית בכירה בכנס סייבר סיני היא, כאמור, שהאיומים בדבר משבר עם ארה"ב לאור שיתוף פעולה סיני - ישראלי בתחום הסייבר אינם משפיעים בפועל על יחסים אלו. פרסום של חדשות 13 מתחילת החודש טען כי "משרד החוץ הזהיר את שרי הקבינט המדיני-ביטחוני בישיבה שהתקיימה ב-24 ביולי כי אם ישראל לא תטיל פיקוח הדוק וקשוח על השקעות סיניות בישראל, עלול הדבר להביא לעימות עם ממשל טראמפ".
מצד שני, ריאיון שנערך בדה-מרקר עם שגריר סין בישראל, ג'אן יונגשין, מציג תמונה של היפר-פאניקה מכסף סיני בישראל. "בלי כל אחיזה במציאות, נשמעות הטענות כי ההשקעות והפרויקטים הגדולים של סין בישראל נועדו לגנוב ידע, להשתלט על המשאבים האסטרטגיים של ישראל ולאיים על ביטחונה. האשמות חסרות שחר מעין אלה מזכירות לי את הדיסאינפורמציה ששררה בתחילת המילניום לגבי כוונותיה ויכולותיה של עיראק", כותב השגריר הסיני. "[...] בניגוד לטענות לא מבוססות, אין מניעים נסתרים מאחורי ההשקעות הסיניות בישראל".
גם מתן וילנאי, מי שהיה שגריר ישראל בסין, אמר דברים דומים בראיון לישראל דיפנס. "יש צורך להפעיל פיקוח ממשלתי לראות שאין פגיעה באינטרסים ישראלים-אמריקאים, מעבר לכך, אין בעיה עם כסף סיני", מסביר וילנאי, "הסינים רוצים מישראל טכנולוגיה, וישראל צריכה להיות נבונה להתנהג בהתאם".
אין ספק כי השאלה כיצד מדינת ישראל צריכה להתמודד עם השקעות סיניות בסייבר מורכבת. הקמת ועדת השקעות ממשלתית יכולה לאותת למשקיעים בעולם כי הסייבר הישראלי נופל תחת דיון גיאו-פוליטי, ואז, היום זו סין ומחר מדינה אחרת, בהתאם להחלטת הבית הלבן. אם אכן המוניטין של האקו-סיסטם הישראלי בסייבר 'יתלכלך' בפוליטיקה בינלאומית, כמו שבעבר רצו 'ללכלך' אותו עם פיקוח על ייצוא, קיים חשש לגבי השקעות זרות בחברות הזנק ישראליות בסייבר. כאמור, לפחות בשלב זה, יחסי הסייבר ישראל-סין נמשכים כרגיל.
חרף המשבר הכלכלי ומלחמת הסחר בין סין וארה"ב, נראה שעסקי הסייבר בין הסינים לישראל ממשיכים להתקיים. בכירים ישראלים, למשל, צפויים להשתתף בכנסים בסין. האם עדיין קיים חשש ממשבר ישראלי-אמריקאי בעקבות כך?
נשיא סין ונשיא ארה"ב. היחסים בין השניים ישפיעו על יחסי ישראל-סין? צילום (ארכיון): AP
למרות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הכוללת גם מרכיב של עסקי סייבר, מלחמה שגלשה גם לשיח הישראלי בחודשים האחרונים, נראה כי בישראל לא ממש מתרגשים מהלחץ האמריקאי. לחץ שמטרתו הדרת השקעות סיניות בטכנולוגיה ישראלית, בעיקר טכנולוגיות סייבר, במטרה אמריקאית לחסום קידמה סינית דרך ישראל.
למרות הנראות בתקשורת, במציאות, היחסים בין ישראל לסין בתחום הסייבר נמשכים כרגיל. לצד כסף סיני שממשיך לזרום לקרנות הון סיכון ישראליות, גם בכירים ישראלים נוסעים לכנסי סייבר בסין. כנס סייברטק, למשל, צפוי להתקיים בסין בעיר ווהאן. כנס קרוב אחר הוא ISC 2019 המתקיים בימים הקרובים בבייג'ינג. בכנס ישתתפו ח"כ אבי דיכטר (יו"ר ועדת חוץ וביטחון), ארז קריינר ונוספים. מדובר בכנס מקצועי העוסק בלוחמת סייבר ואתגרים עתידיים בתחום. דיכטר מסר כי "מדובר בכנס בינלאומי שעוסק במדיניות סייבר".
המשמעות של נוכחות ישראלית בכירה בכנס סייבר סיני היא, כאמור, שהאיומים בדבר משבר עם ארה"ב לאור שיתוף פעולה סיני - ישראלי בתחום הסייבר אינם משפיעים בפועל על יחסים אלו. פרסום של חדשות 13 מתחילת החודש טען כי "משרד החוץ הזהיר את שרי הקבינט המדיני-ביטחוני בישיבה שהתקיימה ב-24 ביולי כי אם ישראל לא תטיל פיקוח הדוק וקשוח על השקעות סיניות בישראל, עלול הדבר להביא לעימות עם ממשל טראמפ".
מצד שני, ריאיון שנערך בדה-מרקר עם שגריר סין בישראל, ג'אן יונגשין, מציג תמונה של היפר-פאניקה מכסף סיני בישראל. "בלי כל אחיזה במציאות, נשמעות הטענות כי ההשקעות והפרויקטים הגדולים של סין בישראל נועדו לגנוב ידע, להשתלט על המשאבים האסטרטגיים של ישראל ולאיים על ביטחונה. האשמות חסרות שחר מעין אלה מזכירות לי את הדיסאינפורמציה ששררה בתחילת המילניום לגבי כוונותיה ויכולותיה של עיראק", כותב השגריר הסיני. "[...] בניגוד לטענות לא מבוססות, אין מניעים נסתרים מאחורי ההשקעות הסיניות בישראל".
גם מתן וילנאי, מי שהיה שגריר ישראל בסין, אמר דברים דומים בראיון לישראל דיפנס. "יש צורך להפעיל פיקוח ממשלתי לראות שאין פגיעה באינטרסים ישראלים-אמריקאים, מעבר לכך, אין בעיה עם כסף סיני", מסביר וילנאי, "הסינים רוצים מישראל טכנולוגיה, וישראל צריכה להיות נבונה להתנהג בהתאם".
אין ספק כי השאלה כיצד מדינת ישראל צריכה להתמודד עם השקעות סיניות בסייבר מורכבת. הקמת ועדת השקעות ממשלתית יכולה לאותת למשקיעים בעולם כי הסייבר הישראלי נופל תחת דיון גיאו-פוליטי, ואז, היום זו סין ומחר מדינה אחרת, בהתאם להחלטת הבית הלבן. אם אכן המוניטין של האקו-סיסטם הישראלי בסייבר 'יתלכלך' בפוליטיקה בינלאומית, כמו שבעבר רצו 'ללכלך' אותו עם פיקוח על ייצוא, קיים חשש לגבי השקעות זרות בחברות הזנק ישראליות בסייבר. כאמור, לפחות בשלב זה, יחסי הסייבר ישראל-סין נמשכים כרגיל.
