היום שאחרי מחר
המציאות האזורית לאחר נסיגת כוחות ארה"ב מסוריה מתעצבת כאשר איראן, טורקיה ורוסיה נותרות כמשלוש המרכזי במזרח התיכון. טור מיוחד של עמיר רפפורט על ההשלכות של המהלך האמריקני
עמיר רפפורט
| 14/03/2019
פוטין, רוחאני וארדואן בפסגה בסוצ'י בפברואר 2019 (צילום: AP)
הפרסום יוצא הדופן של צה"ל השבוע, על "חשיפת" רשת של חיזבאללה שפעלה ברמת הגולן (בעיקר באיסוף מודיעין לקראת מבצע עתידי אפשרי), קשור לתמונה רחבה הרבה יותר של המתרחש בסוריה. מדובר בפרסום שעיקרו לוחמה פסיכולוגית, שהתקשורת הישראלית נרתמת לה בחדווה. עוד נגיע למטרת הפרסום.
התמונה הכוללת רחבה הרבה יותר מזירת רמת הגולן, וקשורה בראש ובראשונה להחלטת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להוציא את כוחות ארה"ב משטח סוריה. טוב, זאת הייתה ההחלטה המקורית כבר בסוף שנת 2018. בינתיים, הודיע טראמפ על כוונתו להשאיר בסוריה יחידה קטנה – כ-400 חיילים בצפון מזרח המדינה, בבסיס קטן סמוך לגבולות עם ירדן ועיראק. אך למרות שהנסיגה כבר איננה נראית מוחלטת והמועד שלה אינו ברור, מדובר במהלך המשמעותי ביותר שכל השחקנים בזירה הסורית, נערכים לקראתו. כולל ישראל, שאינה השחקן המרכזי.
ראשי של המדינות המרכזיות שמעורבות במגרש הסורי-רוסיה, טורקיה ואיראן - נפגשו בעיר הנופש הרוסית סוצ׳י ב-15 בפברואר, כדי לדון בהשלכת המהלך האמריקאי. נשיא סוריה בשאר אל אסד, התעדכן, כך דווח, בפרטי הפגישה בביקור בטהרן לאחר מכן. לפחות בפרטים שהאיראנים רצו לספר לו.
עד כמה הזירה הסורית מורכבת לקראת הנסיגה האמריקאית, ניתן היה להבין מדיון בנושא ביום שישי שעבר, בבוקר משותף של העמותה למורשת המודיעין (המל"מ) וישראל דיפנס. תא״ל (מיל') אמנון סופרין, לשעבר ראש אגף המודיעין במוסד, אמר כי יציאת כוחות ארה"ב מסוריה היא אירוע מטלטל שמשמעויותיו עצומות.
הוא ציין כי ישראל מתמקדת בניסיון לסכל את כוונת איראן להתבסס בשטח סוריה ולקיים תכנית להפיכת הטילים שבידי החיזבאללה למדויקים, אבל ספק אם יעדי ישראל יושגו במלואם. בינתיים, נערכים האיראנים לפתח את הטילים המדויקים גם במקומות אחרים, כמו עיראק ולבנון.
ד"ר כרמית ולנסי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, יעקב (יאשה) קדמי - שלעבר ראש ארגון "נתיב" שפעל לקשר עם יהודי ברית המועצות, וחוקר איראן יוסי מנשרוף התמקדו בזוויות הראיה של ארה"ב, טורקיה, רוסיה, איראן וחיזבאללה.
לדברי כרמית ולנסי, ההחלטה להשאיר כוח אמריקאי מצומצם בצפון-מזרח סוריה היא לא יותר מסמלית, ובכלל הנסיגה היא בגדר בשורות נהדרות לבשאר אסד, שעושה מאמצים כבירים לבסס את שלטונו לאחר 8 שנים של מלחמה שהסתיימו מבחינתו בניצחון (בזכות רוסיה ואיראן).
האתגר המרכזי של אסד, לאחר הנסיגה, הוא להשתלט על האזורים שיפונו, שפועלות בהם לא מעט מיליציות שיעיות.
לדברי ולנסי, הכורדים הם המפסידים הגדולים מהנסיגה. הם הובילו את עיקר הלחימה נגד דאעש, ונבגדו על ידי בת הברית הגדולה ארה"ב, כפי שקרה להם לא פעם לאורך ההיסטוריה. לאחר הנסיגה יהיו הכורדים נתונים לגורלה של טורקיה, שרואה בכורדים בסוריה, לא הרחק מהגבול הטורקי, חלק מרשת הטרור הכורדית שפועלת בשטח טורקיה עצמה. היד של רג׳יב טאייפ ארדואן כלפי הכורדים בסוריה לא תהיה רכה.
ולנסי אומרת כי ארדואן עצמו המחיש את חשיבותו כשחקן מרכזי בסוריה, כאשר שכנע את טראמפ לסגת במהלך שיחת טלפון ביניהם. "הנסיגה האמריקאית עושה לטורקיה רק טוב", טוענת ולנסי.
לדברי יעקב קדמי, השחקנים המרכזיים בסוריה הם עדיין ארה"ב ורוסיה, ואת המתרחש בסוריה כולה יש לראות כחלק מהתמונה הגלובלית כולה. בהקשר למאבק האסטרטגי בין ארה"ב לרוסיה ישראל היא לא יותר מפסיק, חשיבות אפסית. "ארה"ב איבדה עניין בסוריה משום שיש לה עניינים אסטרטגיים חשובים הרבה יותר, מאשר להחזיק כוחות בסוריה. בטווח הארוך, סין היא האויבת הגדולה, והעימות המרכזי מול רוסיה הוא סביב מזרח אירופה, במיוחד אוקראינה ופולין. לגבי פוטין, כחלק מהתמונה הגלובלית, הוא היה מעוניין בבסיס ימי בים התיכון בלטקיה ובבסיס אווירי בשטח סוריה. הוא השיג את זה בקלות, בזכות טייסת וחצי של מטוסי קרב שהכריעו את המלחמה בסוריה. עכשיו הוא מעוניין ביציבות ארוכת טווח בסוריה והוא לא ייתן לאף אחד לקלקל לו את ההישג הזה, גם לא לאיראן או אסד עצמו, או ישראל".
יוסי מנשרוף הציג את הזווית האיראנית ואמר כי "זה לא מובן מאליו, אבל לנסיגה של ארה"ב יש חשיבות עצומה גם מבחינת היציבות הפנימית של המשטר בטהרן. הנסיגה נותנת דחיפה מאוד גדולה לאיראנים, כולל רוח גבית גדולה לאגו של המשטר, עד כדי התרברבות שהנסיגה היא ניצחון איראני גדול ושהכוחות סוריים יזנבו באמריקאים שיישארו על אדמת סוריה".
על פי מנשרוף, המשטר בטהרן נתון תחת ביקורת פנימית כבדה על מחיר המלחמה בסוריה ועקב הסנקציות המתחדשות עם ביטול הסכם הגרעין, וההישג של הנסיגה האמריקאית, מלווה בלא מעט תעמולה שקרית (כמו פרסומים על הרג עשרות חיילים ישראליים בפעולות נקם איראניות), מסייע להדוף את הביקורת ולשנות את המגמה.
לדבריו, החוליה החלשה בסוריה היא דווקא חיזבאללה. השיעים בלבנון מרגישים כבשר תותחים איראני, וחיזבאללה מתקשה יותר ויותר בגיוס צעירים, וסובל מקשיי תקציב לא פשוטים.
רשת רמת הגולן
כשלוקחים בחשבון את רשת האינטרסים הסבוכה של השחקנים הפעילים בסוריה, לקראת נסיגת ארה"ב, ברור כי רשת החיזבאללה ברמת הגולן היא לא יותר משולית.
מטרת הפרסום המנופח היא תודעתית - לשדר לחיזבאללה שישראל יודעת הכול על מהלכיו (המשך למבצע "מגן צפוני" להשמדת המנהרות, שגם נופח למימדים חסרי פרופורציה), ובעיקר להביך את החיזבאללה מול אסד, שפעילות חיזבאללה ברמת הגולן אינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים שלו.
אלא שלכל השחקנים בזירה הסורית יש עניינים חשובים הרבה יותר להיערך אליהם לקראת נסיגת (מרבית) כוחות ארצות הברית, ולכן הודעת דובר צה"ל תישכח על ידי כולם מהר מאוד.
חודש מתוח
וגם זה משמעותי הרבה יותר מאשר רשת החיזבאללה ברמת הגולן - ככל שמתקרבות הבחירות בישראל, כך גדלה הסכנה של התלקחות באחת הגזרות.
אירועי הר הבית סביב מתחם התפילה באל רחמה הם בדיוק מסוג החומרים הנפיצים שיכולים להבעיר את השטח בעיתוי בעייתי לישראל ואופטימלי לפלסטינים, לכן ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת מיהר לצאת לירדן בניסיון למצוא פתרון לסוגיה.
האירועים בכל הגזרות, כולל הגזרה הלא נרגעת מול עזה, הם בגדר מבחנים ראשונים לרמטכ"ל הטרי רא"ל אביב כוכבי, שמשדר בדיונים פנימיים גישה לוחמנית מעט יותר מאיזנקוט (לטענת שומעים סובייקטיביים. מדובר בהבדלי ניואנסים ,כך שאין הבדל משמעותי בהמלצות צה"ל לדרג המדיני, בינתיים). פנימה אל תוך צה"ל שידר כוכבי מסר מנהיגותי תקיף כאשר נקט בצעדים פיקודיים חריפים כלפי שרשרת הפיקוד בחטיבת הצנחנים, בעקבות אסון הטביעה של לוחם בשיטפון בצפון.
המציאות האזורית לאחר נסיגת כוחות ארה"ב מסוריה מתעצבת כאשר איראן, טורקיה ורוסיה נותרות כמשלוש המרכזי במזרח התיכון. טור מיוחד של עמיר רפפורט על ההשלכות של המהלך האמריקני
פוטין, רוחאני וארדואן בפסגה בסוצ'י בפברואר 2019 (צילום: AP)
הפרסום יוצא הדופן של צה"ל השבוע, על "חשיפת" רשת של חיזבאללה שפעלה ברמת הגולן (בעיקר באיסוף מודיעין לקראת מבצע עתידי אפשרי), קשור לתמונה רחבה הרבה יותר של המתרחש בסוריה. מדובר בפרסום שעיקרו לוחמה פסיכולוגית, שהתקשורת הישראלית נרתמת לה בחדווה. עוד נגיע למטרת הפרסום.
התמונה הכוללת רחבה הרבה יותר מזירת רמת הגולן, וקשורה בראש ובראשונה להחלטת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להוציא את כוחות ארה"ב משטח סוריה. טוב, זאת הייתה ההחלטה המקורית כבר בסוף שנת 2018. בינתיים, הודיע טראמפ על כוונתו להשאיר בסוריה יחידה קטנה – כ-400 חיילים בצפון מזרח המדינה, בבסיס קטן סמוך לגבולות עם ירדן ועיראק. אך למרות שהנסיגה כבר איננה נראית מוחלטת והמועד שלה אינו ברור, מדובר במהלך המשמעותי ביותר שכל השחקנים בזירה הסורית, נערכים לקראתו. כולל ישראל, שאינה השחקן המרכזי.
ראשי של המדינות המרכזיות שמעורבות במגרש הסורי-רוסיה, טורקיה ואיראן - נפגשו בעיר הנופש הרוסית סוצ׳י ב-15 בפברואר, כדי לדון בהשלכת המהלך האמריקאי. נשיא סוריה בשאר אל אסד, התעדכן, כך דווח, בפרטי הפגישה בביקור בטהרן לאחר מכן. לפחות בפרטים שהאיראנים רצו לספר לו.
עד כמה הזירה הסורית מורכבת לקראת הנסיגה האמריקאית, ניתן היה להבין מדיון בנושא ביום שישי שעבר, בבוקר משותף של העמותה למורשת המודיעין (המל"מ) וישראל דיפנס. תא״ל (מיל') אמנון סופרין, לשעבר ראש אגף המודיעין במוסד, אמר כי יציאת כוחות ארה"ב מסוריה היא אירוע מטלטל שמשמעויותיו עצומות.
הוא ציין כי ישראל מתמקדת בניסיון לסכל את כוונת איראן להתבסס בשטח סוריה ולקיים תכנית להפיכת הטילים שבידי החיזבאללה למדויקים, אבל ספק אם יעדי ישראל יושגו במלואם. בינתיים, נערכים האיראנים לפתח את הטילים המדויקים גם במקומות אחרים, כמו עיראק ולבנון.
ד"ר כרמית ולנסי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, יעקב (יאשה) קדמי - שלעבר ראש ארגון "נתיב" שפעל לקשר עם יהודי ברית המועצות, וחוקר איראן יוסי מנשרוף התמקדו בזוויות הראיה של ארה"ב, טורקיה, רוסיה, איראן וחיזבאללה.
לדברי כרמית ולנסי, ההחלטה להשאיר כוח אמריקאי מצומצם בצפון-מזרח סוריה היא לא יותר מסמלית, ובכלל הנסיגה היא בגדר בשורות נהדרות לבשאר אסד, שעושה מאמצים כבירים לבסס את שלטונו לאחר 8 שנים של מלחמה שהסתיימו מבחינתו בניצחון (בזכות רוסיה ואיראן).
האתגר המרכזי של אסד, לאחר הנסיגה, הוא להשתלט על האזורים שיפונו, שפועלות בהם לא מעט מיליציות שיעיות.
לדברי ולנסי, הכורדים הם המפסידים הגדולים מהנסיגה. הם הובילו את עיקר הלחימה נגד דאעש, ונבגדו על ידי בת הברית הגדולה ארה"ב, כפי שקרה להם לא פעם לאורך ההיסטוריה. לאחר הנסיגה יהיו הכורדים נתונים לגורלה של טורקיה, שרואה בכורדים בסוריה, לא הרחק מהגבול הטורקי, חלק מרשת הטרור הכורדית שפועלת בשטח טורקיה עצמה. היד של רג׳יב טאייפ ארדואן כלפי הכורדים בסוריה לא תהיה רכה.
ולנסי אומרת כי ארדואן עצמו המחיש את חשיבותו כשחקן מרכזי בסוריה, כאשר שכנע את טראמפ לסגת במהלך שיחת טלפון ביניהם. "הנסיגה האמריקאית עושה לטורקיה רק טוב", טוענת ולנסי.
לדברי יעקב קדמי, השחקנים המרכזיים בסוריה הם עדיין ארה"ב ורוסיה, ואת המתרחש בסוריה כולה יש לראות כחלק מהתמונה הגלובלית כולה. בהקשר למאבק האסטרטגי בין ארה"ב לרוסיה ישראל היא לא יותר מפסיק, חשיבות אפסית. "ארה"ב איבדה עניין בסוריה משום שיש לה עניינים אסטרטגיים חשובים הרבה יותר, מאשר להחזיק כוחות בסוריה. בטווח הארוך, סין היא האויבת הגדולה, והעימות המרכזי מול רוסיה הוא סביב מזרח אירופה, במיוחד אוקראינה ופולין. לגבי פוטין, כחלק מהתמונה הגלובלית, הוא היה מעוניין בבסיס ימי בים התיכון בלטקיה ובבסיס אווירי בשטח סוריה. הוא השיג את זה בקלות, בזכות טייסת וחצי של מטוסי קרב שהכריעו את המלחמה בסוריה. עכשיו הוא מעוניין ביציבות ארוכת טווח בסוריה והוא לא ייתן לאף אחד לקלקל לו את ההישג הזה, גם לא לאיראן או אסד עצמו, או ישראל".
יוסי מנשרוף הציג את הזווית האיראנית ואמר כי "זה לא מובן מאליו, אבל לנסיגה של ארה"ב יש חשיבות עצומה גם מבחינת היציבות הפנימית של המשטר בטהרן. הנסיגה נותנת דחיפה מאוד גדולה לאיראנים, כולל רוח גבית גדולה לאגו של המשטר, עד כדי התרברבות שהנסיגה היא ניצחון איראני גדול ושהכוחות סוריים יזנבו באמריקאים שיישארו על אדמת סוריה".
על פי מנשרוף, המשטר בטהרן נתון תחת ביקורת פנימית כבדה על מחיר המלחמה בסוריה ועקב הסנקציות המתחדשות עם ביטול הסכם הגרעין, וההישג של הנסיגה האמריקאית, מלווה בלא מעט תעמולה שקרית (כמו פרסומים על הרג עשרות חיילים ישראליים בפעולות נקם איראניות), מסייע להדוף את הביקורת ולשנות את המגמה.
לדבריו, החוליה החלשה בסוריה היא דווקא חיזבאללה. השיעים בלבנון מרגישים כבשר תותחים איראני, וחיזבאללה מתקשה יותר ויותר בגיוס צעירים, וסובל מקשיי תקציב לא פשוטים.
רשת רמת הגולן
כשלוקחים בחשבון את רשת האינטרסים הסבוכה של השחקנים הפעילים בסוריה, לקראת נסיגת ארה"ב, ברור כי רשת החיזבאללה ברמת הגולן היא לא יותר משולית.
מטרת הפרסום המנופח היא תודעתית - לשדר לחיזבאללה שישראל יודעת הכול על מהלכיו (המשך למבצע "מגן צפוני" להשמדת המנהרות, שגם נופח למימדים חסרי פרופורציה), ובעיקר להביך את החיזבאללה מול אסד, שפעילות חיזבאללה ברמת הגולן אינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים שלו.
אלא שלכל השחקנים בזירה הסורית יש עניינים חשובים הרבה יותר להיערך אליהם לקראת נסיגת (מרבית) כוחות ארצות הברית, ולכן הודעת דובר צה"ל תישכח על ידי כולם מהר מאוד.
חודש מתוח
וגם זה משמעותי הרבה יותר מאשר רשת החיזבאללה ברמת הגולן - ככל שמתקרבות הבחירות בישראל, כך גדלה הסכנה של התלקחות באחת הגזרות.
אירועי הר הבית סביב מתחם התפילה באל רחמה הם בדיוק מסוג החומרים הנפיצים שיכולים להבעיר את השטח בעיתוי בעייתי לישראל ואופטימלי לפלסטינים, לכן ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת מיהר לצאת לירדן בניסיון למצוא פתרון לסוגיה.
האירועים בכל הגזרות, כולל הגזרה הלא נרגעת מול עזה, הם בגדר מבחנים ראשונים לרמטכ"ל הטרי רא"ל אביב כוכבי, שמשדר בדיונים פנימיים גישה לוחמנית מעט יותר מאיזנקוט (לטענת שומעים סובייקטיביים. מדובר בהבדלי ניואנסים ,כך שאין הבדל משמעותי בהמלצות צה"ל לדרג המדיני, בינתיים). פנימה אל תוך צה"ל שידר כוכבי מסר מנהיגותי תקיף כאשר נקט בצעדים פיקודיים חריפים כלפי שרשרת הפיקוד בחטיבת הצנחנים, בעקבות אסון הטביעה של לוחם בשיטפון בצפון.
