"חלל, מטוסי ביון, סייבר ומערכות הגנה אוויריות"

בראיון ראשון מרתק חושף יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית, את כיווני ההתפתחות של החברה שמעסיקה לא פחות מ-17 אלף עובדים. וייס מתייחס גם לאתגרים הלא פשוטים שניצבים בפני התעשיות הביטחוניות בשנת 2014. בלעדי לישראל דיפנס

"חלל, מטוסי ביון, סייבר ומערכות הגנה אוויריות"

כאשר יוסי וייס סיים 27 שנות שירות בחיל הים והצטרף לתעשייה האווירית בשנת 1998, הוא לא יכול היה לצפות לכך שבתוך 15 שנה ימצא את עצמו בראש החברה הביטחונית שמעסיקה הכי הרבה עובדים בארץ - 17 אלף. אבל המציאות הובילה אותו לעמוד בראש חברה עם צבר הזמנות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

עכשיו, אחרי כמעט שנה וחצי בתפקיד, ועל רקע קיצוץ משמעותי בתקציבי ביטחון ברחבי העולם בשנת 2014, מדבר וייס בראיון ראשון על הכיוון שאליו הוא מוביל את החברה: "האתגרים לא פשוטים, אבל יש לנו מנועי צמיחה מצוינים".

יוסי וייס בן ה-63 הוא מהנדס מכונות, בן להורים ניצולי שואה מחיפה. יש לו 7 ילדים ו-19 נכדים, צאצאים משתי נשים, לאחר שאישתו הראשונה נפטרה. בתפקידיו האחרונים בחיל הים היה מעורב בפרויקטים רבים של התעצמות במערכות לחימה ושימש כראש פרויקט הצוללת "דולפין" עד לפרישתו לאזרחות בדרגת אלוף משנה. בין תפקידיו השונים בשורות החיל היה מושאל למשך ארבע שנים למינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא"ת), ועסק שם בטכנולוגיות עתידניות בתחומי הים והנ"מ.

הקריירה של יוסי וייס היא דוגמא מובהקת לקשר ההדוק שבין צה"ל ומשרד הביטחון ובין התעשיות הביטחוניות הישראליות, שכן מיד לאחר שחרורו מהצבא "החליק" לתפקיד ראש מינהל מערכות תקיפה במפעל מבת של התעשייה האווירית ולאחר מכן עמד בראש מינהל ים ונ"מ במפעל. ב-2002 מונה למנהל מפעל "חלל" בתעשייה האווירית (בתקופתו כראש "חלל" שוגרו לווייני תצפית ותקשורת "עמוס ו"אופק", כולל לוויין עם מכ"מ בעל מפתח סינטטי SAR, והחלה העבודה על הלווין המשותף עם צרפת – "ונוס"). באפריל 2006 מונה וייס למנהל חטיבת טילים וחלל ולסמנכ"ל התעשייה האווירית.

ביולי 2012 מונה למנכ"ל, לאחר פרישתו של המנכ"ל הקודם יצחק ניסן. "היום, כשאני כבר כמעט שנה וחצי בתפקיד, נגמרו ימי החסד שלי", אומר וייס בראיון הראשון שלו.

הופתעת ממה שציפה לך בתפקיד?

"מגוון העיסוקים של התע"א הוא כל כך רחב, גיאוגרפית וטכנולוגיות, כך שמה שאתה רואה מחטיבה בודדת אתה לא רואה מלשכת המנכ"ל. כאן, אתה לפתע נחשף לתחומי עשייה שמעולם לא ידעת עליהם. האתגרים הם שונים לגמרי גם מתחומי העשייה הצבאית שאליהם הייתי חשוף. למשל, התחום האזרחי שקיים בתעשייה האווירית, הוא מאתגר באופן שלא יכולתי לחזות מראש".

בחו"ל, חברות עם 17 אלף עובדים בדרך כלל לא עוסקת גם בחלל, גם בייצור מטוסים אזרחיים ובאינספור תחומים נוספים. זה לא קצת מוגזם?

"הייתי אומר שבעולם יש אולי עוד שלוש-ארבע חברות שעוסקות במגוון רחב של תחומים כמונו".

זה נכון ניהולית, מגוון שכזה?

"בגדול, זה נכון ניהולית. יש הרבה סינרגיה בין מערכות שמפותחות בתחום אזרחי ובצבאי. דוגמה אחת זה תחום האווירונאוטיקה. העובדה שהתע"א ממוקמת כל כך גבוה בתחום המל"טים היא בגלל היכולת והתשתית האנושית והטכנולוגית המאוד מאוד חזקה ומבוססת לאורך השנים בייצור מטוסים אזרחיים. קשה להתעסק במל"טים מבלי שתהיה לך מורשת בתחום.

"אם היום הייתי בונה חברה מאפס אז אולי הייתי מתרכז בכמה תחומים מסוימים, אבל ברגע שיש לך חברה כזו מגוונת – אז יש כמובן איזון בין הדברים. החלק הצבאי מאזן את האזרחי ולהפך".

"שנה מאתגרת"

כמו בשנים קודמות, גם בשנת 2013 למעלה מ-80 אחוז מכירות התעשייה האווירית היו לייצוא. נתוני המכירות של החברה שקופים לחלוטין: למרות שהתעשייה האווירית היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, דוחותיה מפורסמים לציבור, בשל אג"ח שהנפיקה בבורסה בעשור שעבר.

איך אתה רואה את השוק העולמי בשנת 2014? הרי גם באירופה ובארה"ב יש קיצוצים

"כולנו קוראים את העיתון ושנת 2014 בהחלט תהיה מאתגרת. המלחמות הולכות ומסתיימות. העימותים ברחבי העולם מצטמצמים. תקציבי הביטחון קטנים – החל בארה"ב וכלה באירופה. במקביל, הממשלות נותנות גיבוי הרבה יותר חזק לייצוא של התעשיות שלהן. רואים את זה למשל בארה"ב, בגרמניה, בצרפת. יש שם מעורבות של שרי חוץ וראשי מדינות – כולל התייצבות של שרים במדינות הרוכשות.

"אנחנו נהנים מפחות תמיכה מהדרג המדיני בהשוואה לתעשיות ממדינות אחרות, וצריכים להביא לידי ביטוי את מיטב הג'יניוס היהודי כדי שהלקוח יגיע להבנה שאופרטיבית אני נותן לו משהו יותר טוב מאשר המתחרה שלי. אם לא נצליח להביא לידי ביטוי את היתרונות שלי – אז לא נמכור. למרות הנתונים המאתגרים ב-2013, ובטח ב-2014, תקציבי המו"פ שלנו לא רק שלא נפגעים אלא אף גדלים. כלל פעילות המו"פ בתעשייה האווירית, כולל תקציבי מו"פ שמקורם בחו"ל, מגיעים ללא פחות מ-30 אחוזים מהתקציב הכולל. אנחנו חברת הייטק לכל דבר ועניין".

לדברי יוסי וייס, התעשייה האווירית ממשיכה לראות הזדמנויות רבות באסיה (בהודו שנת 2014 תהיה שנת בחירות, ולכן המכירות שם לא יהיו רבות, אבל במדינות אסיאתיות אחרות התעשייה האווירית מתחרה על פרויקטים רבים), בדרום אמריקה (בדגש על ברזיל) ובמדינות שהיו פעם חלק מברית המועצות הגדולה.

מהם מנועי הצמיחה של החברה, מבחינת מוצרים?

"יש לנו כמה מנועי צמיחה. קודם כל הגנה אווירית. זה נושא שמתפתח בעולם, ויש לנו בו נתח משמעותי. יש לנו פתרונות ייחודיים שהם שוברי שיווין, הן ברמת יכולת היירוט והן בגילוי. זה הרי ידוע שכל המכ"מים של מערכות "כיפת ברזל", "שרביט קסמים" וכמובן ה"חץ" הם של התעשייה האווירית. אנחנו יודעים לעשות מכ"מים לכל הטווחים והתנאים. זה מנוע צמיחה שימשיך להיות חזק בשנים הקרובות.

"למשל, בפרויקט "חץ 3" שאנחנו מובילים היה ניסוי מוצלח נוסף בתחילת ינואר. זוהי תוכנית מאוד רחבה, שעומדת בלוח הזמנים שלה. אני מקווה שלא יהיו בה קיצוצים. אין לי ספק שמקבלי ההחלטות יידעו לבדל את התוכנית הזאת. "נחזור למנועי הצמיחה", אומר יוסי וייס, "תחום החלל הוא מנוע נוסף. אנו מובילים בתחום מתחילת דרכו בישראל ועד היום. היה לנו בשנה החולפת אירוע משמעותי עם שיגור הלוויין עמוס 4 – זהו לוויין תקשורת מבצעי לחלוטין שכבר נותן שירות ללקוחות. יש בו קפיצת מדרגה מבחינתנו. הוא הרבה יותר גדול מלווייני התקשורת הקודמים ששיגרנו, ועליו יש הרבה יותר אלקטרוניקה והוא נותן מענה טוב מאוד לכל הציפיות שלנו. אנו רצים קדימה בתחום הלוויינים האופטיים ולווייני המפתח הסינטטי. אנחנו בונים את "עמוס 6" ולמרות שהוא יהיה בנוי על הפלטפורמה של עמוס 4, יש לו יכולות שונות מעמוס 4. הוא אמור להיות משוגר בשלהי 2015.

"וכמובן אנחנו ממשיכים לתמוך במערכת הביטחון ובצרכים שלה בתחום הלוויינות".

מה עם מיקרו-לוויינים?

"אנחנו משקיעים גם במיקרו לוויינים וגם בננו-לוויינים, אבל זה תחום שלא פרץ לשום רמת סף סבירה שתראה על תוחלת עסקית אמיתית. הוא עדיין לא הוכיח את עצמו כמנוע צמיחה".

תחומים נוסף שוייס מצביע עליהם כמנועי צמיחה משמעותיים אלה המל"טים, כמובן, ומטוסי הביון שהתעשייה האווירית מספקת, דוגמת מטוסי ה"פאלקון" שנמכרו להודו ומיוצרים כיום גם עבור איטליה ומדינות נוספות, שוייס אינו מוכן לציין בשמותיהן.

"אם עד היום היו לנו אפליקציות של מטוסים לטובת תמונה אווירית כמו 'איוואקס', או מטוס 'ההוקאיי' ללחימה אלקטרונית, הרי שהוספנו גם אפליקציה שקשורה לתמונה של תאי שטח קרקעיים המתבססים על סנסורים אוויריים ועל סנסורים הנמצאים על הקרקע", אומר וייס.

לדברי יוסי וייס, התעשייה האווירית עושה מאמץ להסב טכנולוגיות שברשותה ליישומי HLS, ולדבריו "הדבר האחרון שאציין כמנוע צמיחה זהו תחום הסייבר שהפך להיות מימד חמישי של לוחמה, ואתה לא יכול שלא להיות חלק ממנו. דבר ראשון, אתה חייב לוודא שהמערכות שאתה מספק הן מוגנות סייבר. מעבר לכך, הקמנו מינהלת שמטפלת בסייבר גם בתחום הגנה וגם מודיעין.

"יש לנו ביד פתרונות ייעודים וייחודים של הנגשה של מימד הסייבר, התרעה מוקדמת, מרכזי מודיעין – שו"ב סייבר. יש כבר מכירות, ויש גם השקעות. יש לנו אפילו האקרים 'טובים' (WHITEHEAD) שאנחנו נותנים להם לרוץ קדימה במוד של סטארט אפ. ברגע שיש לי את התשתית לתת להם, אז הם יכולים לפעול ולרוץ קדימה ולהשתגע. אנחנו כרגע במגעים עם מספר מדינות לגבי הקמת מרכזים לפעילות בתחום הסייבר ומדובר פה בהשקעות של סכומים לא מבוטלים מאותן מדינות כדי לממש טכנולוגיות מגוונות של התע"א, ואכן מספר מפעלים שונים של התע"א נוגעים בתחום הזה".

התע"א עשתה בשנים האחרונות צעדים להתפתח בתחום היבשה והקימה מטה יבשה. המהלך הזה הוכיח את עצמו?

"אכן, הקמנו לפני כמה שנים מטה יבשה. בזכות כך, מיצבנו את עצמנו במקום אחר לחלוטין בתחום היבשה. היום, כשאתה בא לכל הגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון ומדבר על יבשה – מבינים שאנחנו שחקן משמעותי. אנחנו מביאים פתרונות בתחום תקשוב ליבשה, מערכות ליבשה, אש ליבשה, פתרונות כוללים שמביאים לביטוי ערך מוסף של התע"א והולכים לתגבר מאמצים שלנו בתחום היבשה".

התעשייה האווירית מתכוונת להתמודד על אספקת תותח מתנייע חדש לזרוע היבשה של צה"ל בשיתוף פעולה עם KMW הגרמנית ולוקהיד מרטין האמריקאית. ומה לגבי רובוטיקה בתחום היבשה?

"תראה, כשהתחילו עם המל"טים כולם אמרו אז – 'מי צריך את זה?' ותראה כיום אנחנו מתקדמים מאוד בתחום. אני לא חושב שאותו דבר בדיוק יקרה בים וביבשה, אבל אנחנו פעולים בשתי הזירות הללו. אני חושב שבים פלטפורמות רובוטיות יתפתחו מהר יחסית. בתחום היבשה - עוד חזון למועד".

אפשר להגיד ששיתוף הפעולה שלכם עם אלביט מערכות לייצור כלי בלתי מאויש ליבשה שמכונה "ג'יניוס" לא הוכיח את עצמו?

"בוא נגיד כך שאני הייתי רוצה לראות מספרים יותר טובים מהג'יניוס. ככלל, תחום היבשה הוא הרבה יותר קשה ומאתגר. בטווח הזמן הקצר הג'יניוס עוד לא הוכיח את עצמו מבחינת השקעה, אבל לטווח הארוך אני חושב שרובוטיקה ביבשה היא תחום שצריך להיות בו. ואיך ג'יניוס ישתלב בו – זה עוד נדע בהמשך".

שת"פ עם חו"ל

לדברי יוסי וייס, "ארה"ב הייתה ונשארה מבחינת התע"א עוגן מאוד מרכזי בפעילותנו. בין היתר, אנחנו עובדים גם עם לוקהיד מרטין וגם עם בואינג בצורה אינטימית. "עבור בואינג, אנחנו קבלני משנה חשובים בעיקר בחומרים מרוכבים. אנחנו מייצרים עבורם חלקי כנפיים, דלתות, אלמנטים אחרים. בימים אלה אנחנו עמלים על תוכנית להרחבת הפעילות מול בואינג. זה מאוד מאתגר בגלל שאתה נערך, נותן הצעת מחיר, ומקבל תמורה אי שם בעתיד. אנחנו מעריכים כי כמות מטוסים בשוק האזרחי תכפיל עצמה בעולם עד 2032. אם היום יש בעולם כ-16-17 אלף מטוסי נוסעים בעולם, יהיו בעתיד 30 אלף מטוסים, ולכן זהו שוק חשוב מאוד עבורנו.

"עם לוקהיד יש לנו שיתופי פעולה מאוד הדוקים בתחום מטוסים צבאיים, למשל אנחנו ספק יחיד של כמה מרכיבים של מטוס הקרב ה-F-16, כולל מיכלי דלק ועוד אביזרים המיוצרים לקראת מטוס הקרב העתידי JSF. יש לנו הזמנת מסגרת ראשונית של מעל ל-800 קיטים למטוס, ולטובת העניין אנחנו בונים על חשבוננו קו ייצור חדש, שעומד בכל הסטנדרטים העולמיים".

האם שוק מטוסי המנהלים מתאושש?

"קצת, אבל לא חזרנו עדיין לימים של שנת 2008 שבה ייצאנו 75 מטוסים. בשנת 2013 המספרים עדיין לא סופיים אבל היכולת של קו הייצור שלנו מדבר על מעל 30 מערכות בשנה. אנחנו יודעים להתאים את קו הייצור לביקוש".

מה לגבי התחרות בין החברות הישראליות? האם היא אינה פרועה מידי לעיתים? 

"אני חושב שרכיב מאוד מרכזי באסטרטגיה של התע"א – זה שיתופי פעולה. אמרתי את זה בכל מקום. לפעמים צריך לעשות השתלת 'מח עצם' כדי להמשיך הלאה. לדעתי איחוד כוחות מבחינתי היא מתחייבת כדי להשיג מטרות משותפות".

גם נשיא אלביט מערכות, בצלאל מיכליס, דיבר על הצורך בשיתוף פעולה בין החברות הביטחוניות הישראליות, בראיון נרחב עימו שפורסם בגיליון הקודם של ישראל דיפנס, אבל בפועל היו באחרונה פרסומים על תחרות פרועה בין החברות בתחום המל"טים - בפולין...

"אני לא רוצה לדבר על פולין. אני רק רוצה להגיד שבנושא פולין התע"א עשתה את כל שהממשלה הפולנית דרשה ממנה".

האם משרד הביטחון פועל להשיג שיתופי פעולה בין החברות הישראליות השונות?

"אין לי ספק שמשהב"ט היה שמח, אם היו יותר שיתופי פעולה. אני חושב שבהנהלה הנוכחית של המשרד יעשו את הכול כדי לקדם את השת"פ. אבל הכי חשוב זה איזון – בין שת"פ ובין תחרותיות. אני חושב ששת"פ זה לא מילה גסה אלא מתחייבת. אני כל הזמן מחפשים רעיונות יצירתיים מהבחינה הטכנולוגית. בכמה מדינות בעולם אנחנו משתפים פעולה במכרזים גם עם חברות זרות".

יש פער בין התדמית של התעשייה האווירית בעולם – כחברה שנמצאת בטופ של הטכנולוגיה, לבין התפיסה שלכם בארץ – אתם נתפסים כחברה ממשלתית וועדי עובדים

"יש באמת פער אדיר בין התדמית של התע"א בעולם, אפילו במערכת הביטחון. התדמית שלנו בארץ דורשת שיפור בגלל דיווחים בתקשורת על ועדי עובדים, שביתות – וכל שאר הסיפורים שקוראים בעיתון. כשנכנסתי לתפקיד, ראיתי כמשימה אישית ממש לשנות את התדמית של התע"א בארץ ולהביא אותה למקום שהיא צריכה להיות בו. עשינו לטובת העניין דברים באופן אקטיבי – זיהינו את הבעיה באמצעות מחקרי עומק, וכעת אנחנו לקראת פתרונות. נעשה את הכול כדי לשפר את התדמית, ואף נצא בקמפיינים.

"אנחנו רואים את עצמנו כחברת הייטק לכל דבר. כמעט 70 אחוז מהפעילות שלנו היא בעלת מאפיינים של הייטק. בכל שנה אנחנו משקיעים כמיליארד דולר בפיתוח. צבר ההזמנות שלנו הוא מעל 10 מיליארד דולר. כדי לעמוד בכל ההזמנות האלה, אנחנו משנים את ההון האנושי של החברה בצורה מאוד מהותית, ומתבססים על כוח האדם הטכנולוגי וההנדסי שיוביל אותנו להישגים נוספים בעתיד ".

*** בגיליון הקרוב של ישראל דיפנס, גיליון 19, יפורסם ראיון נרחב עם יו"ר רפאל, האלוף (מיל') ידידיה יערי

אולי יעניין אותך גם