"פתרונות שיתבססו על מל"טים, בלונים ורחפנים"

ראיון ראשון ובלעדי עם מנכ"ל אירונאוטיקס, עמוס מתן, על היציאה של החברה מהמשבר, המכירות האחרונות, והמהלך הבא: "אנחנו מחפשים משקיע אסטרטגי. עשרות חברות מתעניינות, רבות מהן מארה"ב"

כאשר עמוס מתן התיישב לפני כשנתיים וחצי על כיסא מנכ"ל חברת אירונאוטיקס, זאת הייתה הפעם הראשונה שבה ביקר בבניין החברה בעיר יבנה. "פתחתי את הדלתות, נכנסתי פנימה, ואמרתי לעצמי 'וואו'", משחזר מתן את הרגע המדויק שבו חצה את הקווים מאלביט מערכות, שם עמד בראש מפעל התותחים והמרגמות סולתם, ומילא תפקידים בכירים בחטיבת היבשה.

"מאז, אני חווה תקופה מרתקת, מלאת אתגרים, ולשמחתי הרבה גם מוצלחת. זה לא שהדברים התחילו ברגע שהגעתי. גם קודם לכן הייתה באירונאוטיקס עשייה מדהימה. בכלל לא מובן בעיניי שהוקמה כאן קבוצה מגוונת בין שתי מתחרות ענק, אלביט מערכות והתעשייה האווירית, שתיהן עם טכנולוגיות מדהימות ואנשים מצוינים. זה הישג מרשים בפני עצמו".

קבוצת אירונאוטיקס, שמעסיקה כיום מאות עובדים בארץ ובאיטליה, התחילה כחממה של המדען הראשי בשנת 1997, ועשתה את הקפיצה הגדולה שלה בעשור שעבר. המייסד המיתולוגי של החברה, אבי לאומי, נאלץ לעזוב אותה לפני כשלוש שנים, כאשר אירונאוטיקס נקלעה לקשיים כספיים. הם הגיעו לשיא כאשר משרד הביטחון אסר עליה להוציא אל הפועל עסקת ענק עם אחת המדינות הערביות במפרץ הפרסי. 

בערך בשיא המשבר הזה החליט עמוס מתן לעזוב את אלביט מערכות, לאחר שראש חטיבת היבשה, בצלאל (בוצי) מכליס, מונה לנשיא ולמנכ"ל אלביט מערכות ולא מינה אותו למחליפו בראש חטיבת היבשה. אל התעשייה הביטחונית הגיע מתן אחרי שירות משמעותי, רובו בחיל התותחנים, אותו סיים בדרגת אלוף משנה.

אז המעבר היה מלווה בהמון חששות? נכנסת למקום שלא הכרת אותו

"מאוד מאוד נהניתי ממה שעשיתי באלביט במהלך 13 שנה. זה היה שיעור מאלף, מקום בו מצאתי בית שני. לשמחתי, גם עשיתי לא רע באלביט. בשלב מסוים אתה מבין שיש תקרה, ואתה צריך להחליט אם אתה מסתפק בחממה הטובה או מנסה לפרוח יותר. חשבתי שהגיעה העת לנסות מהלך נוסף, מלווה בסיכונים גדולים. הימרתי, ולשמחתי הצלחתי". 

בעצם, נכנסת בפעם הראשונה בחייך לאירונאוטיקס, כמנכ"ל, בתקופה מאוד קשה

"היה משבר גדול, שבעקבותיו התחלפה הבעלות. קרנות הון סיכון הפכו לבעלים מרכזיים, ובעקבות כך גם התחלפה ההנהלה. כיום, 75 אחוז מהבעלות מוחזקת על ידי שלוש קרנות -KCPS , ויולה ובראשית – שלושתן מאוד חזקות. אילולא הקרנות האלה היה קשה מאוד לצאת מהמשבר. הן נותנות גיבוי ותמיכה. האנשים שם מאוד רציניים. 

"מבחינתי, זו פעם ראשונה שבה יצא לי לעבוד ישירות מול בעלי בית, כי באלביט אתה לא פוגש את הבעלים יום-יום. הקרנות נותנות חופש פעולה מוחלט, אבל יחד עם זאת הן תמיד עם יד על הדופק. ככל שעבר זמן, המצב השתפר והן הפכו לפחות מעורבות. למדתי המון מהתקופה הזאת, כולל מהממשק עם הבנקים. באלביט אתה לא רואה את הבנקים – יש לך קו אשראי. כאן, הייתי צריך לדעת איך לעבור את החודשים הראשונים. עכשיו אנחנו במצב יציב מבחינה פיננסית. כבר לא מחזרים על הפתחים".

על הפרק: חברת רחפנים

לדברי עמוס מתן, בראיון הראשון שלו כמנכ"ל אירונאוטיקס, "היציאה מן המשבר התחילה בתהליך מורכב של שיקום אמון מול ספקים, לקוחות ועובדים".

צמצמתם כוח אדם?

"נעשה צמצום עוד לפני בואי, ממש בסוף 2012. מרגע שנכנסתי, ביוני 2013, אנחנו רק בתהליך של התרחבות".

כמה עובדים יש כיום?

"700-650 עובדים, יותר מאשר בתקופת המשבר. בשנה האחרונה גדלנו לפחות ב-10 אחוז בקבוצה. כל החברות נמצאות בגידול, בצמיחה וברווחיות. הפילוסופיה הניהולית מאפשרת גידול וצמיחה של כל חברה בקבוצה בפני עצמה. 

"בשנתיים האחרונות נפרדנו משתי חברות - אלסיאלו, שנרכשה על ידי רפאל, וחברת אוריון למרעומים, שנרכשה על ידי אלביט. כך מיקדנו את עצמנו ניהולית. מעבר לכך, תרמנו ליכולות הפיננסיות של החברה, ואפשרנו לעצמנו לחפש פתרונות סינרגטיים לקבוצה, באמצעות הכסף שנכנס.

"כיום אנחנו חזקים מאי פעם, ומצליחים לא רע בכלל. זה לא מבטיח את העתיד. בשביל להבטיח אותו צריך לעבוד קשה". 

מתן מפרט כי הקבוצה מונה כיום את חברת האם המרכזית אירונאוטיקס, שעיקר עיסוקה הוא ייצור מל"טים ובתוכה קיים גם מפעל לייצור חומרים מרוכבים, וגם חברה בת בשם קומטקט, המתמחה בפתרונות תקשורת.

"קומטקט מוחזקת במאה אחוז על ידי אירונאוטיקס", אומר מתן. "אני היו"ר שלה ושל החברות הבנות הנוספות. קומטקט מייצרת תקשורת לאמצעי לחימה. למשל, תקשורת של מערכת כיפת ברזל. היא מייצרת גם תקשורת למל"טים. זו חברה ממש מעולה, שנמצאת בגידול מדהים. 

"החברה הבאה היא קונטרופ, המתמחה במטע"דים. שם אנחנו מחזיקים בחצי מהבעלות (החצי השני מוחזק על ידי רפאל), עם יו"ר ברוטציה. גם החברה הזאת צומחת, והיא רווחית. קונטרופ נמצאת ממש בקצה העליון של הטכנולוגיה בתחום המטע"דים, וגם חלק מהמתחרים שלנו בתחום המל"טים משתמשים ביכולות של קונטרופ. 

"החברה הבאה היא זנזוטרה, שיושבת על יד אגם קומו בצפון איטליה. היא נרכשה על ידי אירונאוטיקס לפני כעשור, ועוסקת בתחום ההנעה למל"טים. זנזוטרה מייצרת מנועי בעירה פנימית לחלק מהמל"טים שלנו, שאינם מונעים על ידי מנועים חשמליים.

"חברת בת נוספת היא RT, שמייצרת בלוני תצפית. שם יש לנו 51 אחוזי בעלות. גם היא בגידול מרשים מאוד השנה. אני חושב שפתרונות הבלונים מתאימים בתקופה הזאת להרבה אפליקציות בעולם.

"אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של רכישת חברת רחפנים", חושף עמוס מתן. "אנחנו עושים זאת מתוך כוונה שהפתרונות הכוללים שלנו יתבססו גם על בלונים, גם על מל"טים וגם על רחפנים. החברות האחרות בקבוצה יתמכו בפלטפורמות האלה באמצעות מערכות אלקטרו-אופטיקה, הנעה וכדומה". 

באיזה חברה בדיוק מדובר?

"אני כרגע לא אומר את שמה, אבל היא לא שייכת לעולם הרחפנים האזרחיים הפשוטים, כמו אלה שאפשר לרכוש בכל דיוטי פרי. אנחנו מדברים על רחפנים ליישומים צבאיים וביטחוניים, עם תקשורת מוצפנת ויכולות מתקדמות אחרות. הגוף נעשה מחומרים מרוכבים, וגם לטובת כך יש לנו מפעל בבעלותנו. רחפן שמעניין אותנו יכול לשהות באוויר שעה עד שעה וחצי, המשקל שלו בערך קילו וחצי, וניתן להתקין עליו כמעט כל סוג של מטע"ד".

איך החברות הבנות עובדות מול חברות כמו אלביט ותעשייה אווירית, שמתחרות באופן ישיר באירונאוטיקס בתחום המל"טים?

"יש לנו 'פיירוול' מאוד ברור בין מה שהמתחרים שלנו עושים לבין שיתופי הפעולה איתם. יש לחברות הבנות לקוחות כמו התע"א, רפאל ואחרות, ובהחלט יש פעילות איתן. הן עובדות עם כולם".

אפשר לומר שאחרי הכל, עדיין ההארד-קור של אירונאוטיקס הם המל"טים הקטנים והבינוניים?

"ההארד-קור של המכירות כיום זה מל"טים בגודל בינוני, ובעיקר האירוסטאר, אבל פינינו את הקו גם לייצור מל"טים אחרים. רק בשבועות האחרונים סיפקנו בתוך כמה ימים 130 מטוסי אורביטר (לצבא פינלנד). קו הייצור של אורביטר, בצניעות גדולה, הוא הגדול בעולם מחוץ לארה"ב. אין עוד חברה שמוכרת בכאלה כמויות גדולות, והוא מוביל בעולם בהקשר של היכולות שלו. לפינלנד מכרנו 250 מטוסים כאלה, ויש לנו עוד לקוח מרכזי".

העסקה עם הפינים הייתה סוג של נקודת ציון ביציאה מהמשבר?

"העסקה הפינית הייתה בעייתית מבחינת הרווחיות שלה, אבל בהחלט יש לה כמה וכמה תרומות: היא החזירה אותנו למשחק, ויצרה פה עשייה גם בימים הקשים. המוצר הזה נמכר בכל העולם, ללקוחות הגדולים ביותר. המטוס פועל בפינלנד גם בקור של מינוס 25 מעלות. הוא טס ומבצע את המשימה. זה מדהים וגאווה ענקית. באותה מידה הוא עובד גם בפלוס 50 מעלות. הוא רובוסטי מאוד, יציב מאוד, עם מטע"ד מרשים ותקשורת ארוכה וקצרת טווח.

"בפרויקט הזה התקבלה החלטה ניהולית, להסכים לכך שלא יהיה רווח כדי לזכות במכרז, אבל דרך זה גם קיבלנו מוצר טוב, ובנינו מחדש את המוניטין שלנו. מאז, עמדנו בכל אחד מהיעדים שלנו כלפי הלקוחות". 

לפני שנכנסת לתפקיד המדינה הפילה לאירונאוטיקס עסקה גדולה מאוד, שנאסר לממש אותה. 

"אני לא מעוניין לדבר על זה".

קיבלתם פיצוי?

"לא, ולא ביקשנו. על זה אי אפשר לדבר. זה אחד מהאירועים שבגינו החברה נקלעה לקשיים גדולים. כיום, גם באוקראינה עדיין עומד ותלוי חוזה למימוש שמחכה לאישורים ממשרד הביטחון. אני בטוח שהם יגיעו, אבל זה רגיש מאוד".

יש לכם מפעל באזרבייג'אן. שם מדובר בסיפור הצלחה?

"בהחלט. יש שותפות יוצאת מן הכלל איתם. בעצם העברנו ידע וטכנולוגיה לאזרים. פתחנו מפעל משותף, והוא מייצר באופן שוטף חלקים למל"טים ועושה הרכבות של חלקים נוספים. אנחנו מתגברים בצורה זו את קווי הייצור עבור הייצור בישראל. שולחים לשם עבודה. יש לנו יחסים מאוד חמים עם אזרבייג'אן, ולשמחתי היחסים נמשכים על אף שהיה שם משבר, בגלל הירידה במחירי הנפט. השלמנו את כל המחויבויות שלנו. יש לנו שם מערך מל"טים ענק".

מה אפשר להגיד על המכירות שלכם בארץ?

"אני לא יכול לפרט, אבל אנחנו עובדים גם מול מערכת הביטחון בארץ. אירונאוטיקס כחברה האם וכל אחת מהחברות הבנות מספקות בגאווה גדולה את מוצריהן למערכת הביטחון".

חיל הים התגאה במל"טים שהוא מטיס מתוך אוניות, שנראים כמו אורביטר מתוצרתכם

"אחזור שוב על מה שאמרתי: אנחנו עובדים בכל הווריאציות האפשריות מול מערכת הביטחון וזרועותיה השונות".

"מל"ט היברידי"

האם הנעה חשמלית למל"טים כמו אורביטר היא יתרון יחסי שלכם? אתם מובילי שוק בתחום הזה?

"אני חושב שהאורביטר 2 והאורביטר 3 הם שני המוצרים המובילים בעולם. זה לא בגלל היכולות הדרמטיות שיש באירונאוטיקס, אלא משום שאירונאוטיקס הימרה על המל"טים הקטנים. היא נכנסה לפני כולם לפלח שוק שבעצם לא היה קיים. מדובר במל"טים יותר גדולים מרוכב שמיים (מתוצרת אלביט מערכות, לדרג הטקטי בצה"ל), ויותר קטן מהמל"טים הבינוניים המקובלים בעולם. 

"לצד ההימור היו יכולות הנדסיות יפות. אלה שני מל"טים שנוצרו ראשונים בשוק, ולכן הם יצרו לנו יתרון טכנולוגי ואפשרו לנו לצבור ניסיון אופרטיבי בכל העולם".

האם ה"גליק" הוא הגודל המיוחד או הפעולה השקטה, שמאפשרת ההנעה החשמלית?

"ההצלחה נובעת מכך שבזכות תהליכי המזעור אתה מקבל היום במל"טים קטנים יכולות אופטיקה ותקשורת שפעם היו קיימות רק במל"טים הגדולים. אתה מקבל כך שכבת מל"טים שמאפשרת לעשות מה שעשו בעבר בשכבות הרבה יותר גבוהות. 

"לגבי ההנעה, ללא ספק יש להנעה חשמלית יתרונות של שקט, חשאיות וכדומה. מצד שני, היא מוגבלת במשך השהייה באוויר, כי בסוף אתה מוגבל במשקל הסוללות שניתן להעמיס על הכלי. אנחנו מגיעים לשהייה של בין שלוש וחצי לארבע שעות, תלוי בפרופיל המשימה, באורביטר 2, ובין חמש וחצי לשמונה שעות באורביטר 3. עם זמני השהייה האלה אתה מגיע לטווחים של 150 ק"מ בערך, וזה יפה מאוד.

"יש לנו שני סוגי תקשורת – אחת קצרת טווח, ל-50-35 ק"מ ואחרת לטווחים של 150-100 ק"מ. זו תקשורת יפה ומובילה בין המתחרים בעולם.

"כאשר מסתכלים על עתיד המל"טים האלה, של 10-7 ק"ג, אנחנו נוכל לעשות עוד הרבה משימות שנעשו בעבר רק באמצעות מל"טים גדולים יותר. 

"אומר עוד מילה אחת לגבי ההנעה: כיוון שאנחנו מחזיקים באיטליה חברה שעוסקת בהנעה פנימית, מתבקש מבחינתנו ליצור יכולת היברידית בין הנעה פנימית בדלק להנעה חשמלית על גבי אותו מל"ט. כך יהיה מל"ט שאתה מפעיל בדרג השדה, אבל עם יכולת שרידות של עד 24 שעות". 

הרעיון הוא שהמפעילים עושים שימוש בסוללה רק כאשר צריך לפעול מעל שטח האויב בשקט?

"הסוללה נותנת לך אפשרות לעבוד מעל המטרה בשקט ובחשאיות, אבל גם מספקת גיבוי למנוע. בדרך כלל יש בעיות במנועים. זו אחת מנקודות החולשה של הכלים האלה. במל"ט הגדול ביותר שלנו, הדומינייטור, יש שני מנועים, אבל אם אין לך מנועים כפולים - צריך גיבוי. 

"האירוסטאר הוא הבסיס שלנו, ועדיין מהווה את רוב המכירות. הוא יציב ונותן 80 אחוז ביצועים לעומת המתחרים, ב-50 אחוז מהמחיר".

כמה שוקל האירוסטאר?

"250 ק"ג. והוא יכול לשאת כל מטע"ד שאתה רוצה. אנחנו עושים בהקשר הזה פרויקטים יפהפיים ברחבי העולם. הוא קל ופשוט להפעלה, וגם אמין. גם צבאות ללא יכולת אנושית מדהימה כמו בצה"ל יודעים להפעיל אותו בצורה אפקטיבית".

אתם עובדים גם במודל השכרה, או רק מכירה?

"אנחנו עובדים בכל מוד, ומעודדים מאוד את נושא מתן השירות במל"טים. אציין פרויקט לאו"ם שזכינו בו באחרונה, שבו אנחנו נותנים רק שירותים למל"טים שמגינים על כוחות של האו"ם, למשל באפריקה".

דומינייטור למקסיקו

אירונאוטיקס ביצעה באחרונה מספר טיסות בכורה בשמי מקסיקו של המל"ט הגדול ביותר שלה, דומינייטור XP, לאחר שמערכת המל"ט נמכרה לממשלת המקומית.

מדובר במל"ט מסוג MALE (Medium (Altitude Long Endurance, המבוסס על מטוס דו מנועי מאויש מסוג DA-42. הוא בעל אמינות גבוהה כשל מטוס מאויש, ולפיכך עלויות האחזקה שלו נמוכות ביחס למל"טים מסוגו. המערכת משלבת את יתרונות הרישוי והבטיחות של המטוס המאויש עם טכנולוגיות מודיעין, אוויוניקה ותקשורת מתקדמות. הדומינייטור XP מסוגל לטוס לטווחים ארוכים, והוא אופטימלי לשימושים צבאיים ושימושי ביטחון אזרחי בים, באוויר וביבשה. 

לדברי עמוס מתן, הדומינייטור XP הוא גולת הכותרת של הפיתוח באירונאוטיקס בשנים האחרונות: "ההתבססות על מטוס אזרחי והפיכתו למל"ט מאפשרת למפעילים את כל היתרונות של מל"ט גדול, במחיר נוח ועם אמינות יוצאת דופן. העסקה עם מקסיקו היא העסקה הראשונה שבה אנו מייצאים את המל"ט ולא רק משכירים אותו, ואין לי ספק שאחרי ההטמעה שם נשווק את הדומינייטור למדינות נוספות".

מתן מוסיף כי "באירוסטאר וגם בדומינייטור (שמתחרה בפלח השוק של המל"טים הגדולים) אנחנו לא נותנים 100 אחוז כמו המתחרים שלנו, אבל המערכות עובדות והיחס בין העלות לתועלת מאוד אפקטיבי".

אתם מתכננים על עוד פלטפורמות אוויריות?

"יש עוד פלטפורמה אחת שאנו נכנסים לפיתוחה באוויר, אבל לא ארחיב עליה את הדיבור".

מה עם כלים בלתי מאוישים ליבשה?

"בתחום זה אנחנו מדברים על מערכות ולא על מוצרים. למשל, במערכת הגנת הגבולות יש מרכיבים יבשתיים, והם מבוססים בעיקר על מוצרים מהסוג שיש בקונטרופ".

אתם בביזנס של כלים בלתי מאוישים ליבשה?

"לא. רק בצורה חלקית, דרך חברה שיש לנו אחזקה בה ועוסקת ברובוטיקה. יש לנו גם בעלות חלקית בעוד כמה חברות רלוונטיות. אם הכיוון ילך ויתפתח, נגביר את אחזקותינו שם.

"אני חושב שיש לנו כרגע פורטפוליו עשיר של מוצרים. אנחנו מרחיבים ומשנים לפי דרישות לקוח. זה חלק מהיתרונות שלנו. במשפחת האורביטר יש לנו גם מל"ט משוטט תוקף, ה-1K. הוא בעצם משתמש בכל אותן אבני בניין שיש במשפחת האורביטר, ומאפשר תקיפה של מטרות רכות – אדם ורכב קל - באמצעות ראש קרב של שניים וחצי ק"ג, בהתאבדות. בנוסף, ניתן להחזירו אם המשימה לא יוצאת אל הפועל. הוא כרגע בשלבי פיתוח אחרונים".

האם ה"משוטטים" יהיו תחליף לטילים?

"לא. זה יהיה משלים. האפקט שלו מאוד מרשים אל מול המחיר הנוח".

מה לגבי יישומים אזרחיים למוצרים שלכם?

 "גם זה מנוע צמיחה, אבל לדעתי הרבה יותר רחוק. אני לא מאמין שמחר בבוקר נמצא תקציבים גדולים בשוק האזרחי. בסוף אתה לא רואה את החקלאי בברזיל קונה מערכת מל"טים, אלא מבקש שירותים. אבל זה עדיין לא בסכומים משמעותיים. החזון של אמזון להשתמש במל"טים כדי לחלק משלוחים עוד רחוק". 

מבחינה גיאוגרפית, אתה מזהה שוק שאתה שם עליו דגש?

"מה שיפה אצלנו זה שהפריסה העולמית שלנו מדהימה. אנחנו עובדים בכל רחבי הגלובוס. יש מעל 50 מדינות שונות שאנחנו נוגעים בהן. בשנתיים האחרונות קיים סדר גודל של 25-20 פרויקטים חיים בכל העולם. בסך הכל, בניגוד למגמה הכללית של תקציבי ביטחון כלליים שנמצאים בקיצוץ כזה או אחר, כשמסתכלים על תחום המודיעין, בדגש על המל"טים, אני לא מזהה ירידה".

מה מטרת הבעלים? להימכר לחברה גדולה?

"אנחנו עובדים יום-יום על צמיחת החברה וגדלים בדרמטיות. אין לנו כוונה להפסיק. כל הזמן מחפשים כיווני צמיחה נוספים".

היו פרסומים שהחברה נמצאת על המדף. כלומר עומדת למכירה

"זה לא סוד. בעלי החברה הן קרנות פיננסיות, שיש להן מדיניות לגבי כמה זמן הן מחזיקות בחברה. החיבור שלהן איתנו מאפשר להן לחפש את האופציה לצאת מפה ברווחיות הנאותה. אנחנו בתהליך שמוביל מריל לינץ כבנק השקעות, לחיפוש משקיע אסטרטגי. עשרות חברות בינלאומיות מתעניינות בחברה".

לא פניתם לחברות הישראליות?

"כבוד אלביט בליבי, למדתי שם הרבה, אבל לא פנינו לחברות ישראליות. אני לא חושב שלאלביט יש סיבה לרכוש את אירונאוטיקס. אנחנו מחפשים, כחלק מהרצון להתפתח, משקיע אסטרטגי שיכול להביא עוד יתרונות לחברה שלנו. חלק גדול מהמתעניינות מרוכז בארה"ב. מדובר על החברות הגדולות, שיכולות להביא שווקים ויכולות שלהן, וניתן לגדול איתן בצורה יפה.

"בסופו של דבר זה יהיה לטובת החברה. החברה תישמר, ולא תימכר בחלקים. זה גם חלק מהדרישות של משרד הביטחון. החברה תישמר במתכונתה הנוכחית, עם יכולות נוספות שייתן אותו משקיע פוטנציאלי. בתעשיית הדיפנס התהליכים הם ארוכים, אבל חיזוק מהסוג הזה יכול לתרום לחברה הרבה".

בינתיים האמריקאים תפסו את ההובלה העולמית בתחום המל"טים?

"בזה אין ספק. אני יכול לספר בגאווה גדולה, שאנחנו החברה היחידה בישראל שמוכרת מל"טים לאמריקאים. אני מסתכל על זה כאזרח: יש חברה שמפרנסת 700-650 עובדים, 85 אחוז מפעילותה מיועד ליצוא, כל מרכיבי הערך של המוצר מיוצרים פה בארץ – זו גאווה, וזה לא מובן מאליו בכלל. זה מחמם את הלב". 

אחת הבעיות העיקריות של שוק המל"טים הייתה התחרות הפרועה בין החברות הישראליות. אתה מרגיש שחל שינוי במצב?

"אני חושב שתחרות היא דבר בריא. היא מביאה יצירתיות, הורדת מחירים, התייעלות, ולא הייתי רוצה שיגבילו אותי או אחרים. אבל צריך לעשות זאת בתוך כללי משחק מקובלים. אני לא רוצה להיתפס בניהול תחרות מלאת השמצות וכדומה. המוצר הוא שצריך לדבר בתחרות הזאת. 

"התחרות מביאה פרנסה להרבה משפחות בישראל. כאשר אנחנו נתקלים בתעשיות ישראליות מולנו, בעולם וגם בארץ, אני משתדל לעשות הכל בכללים נקיים".

נתוני המכירות שלכם אינם מפורסמים פומבית. אתה יכול לספר עליהם?

"לא. אני יכול לומר שקצב הגידול הוא של עשרות אחוזים. בין 2012 ל-2013 גדלנו ב-35 אחוז. בין 2013 ל-2014 הגידול היה 47 אחוז. זה דרמטי. מ-2014 ל-2015 יהיה גידול יותר צנוע, אבל אנחנו משקיעים בהגדלת החברה, אז נגיע לשיעור גידול של 10 אחוזים. 

"התוכנית שלנו לשנתיים-שלוש הקרובות היא קצב גידול של כ-20 אחוזים בשנה. על בסיס הנתונים האלה הקרנות בודקות אם אם נכון להן לצאת עכשיו מההשקעה או לא".