השיבה להודו

הרחובות בניו דלהי רחבים ומכילים בקלות תנועה בלתי פוסקת של אלפי מכוניות וריקשות, שלעולם אינה פוסקת. לצד בתים ובנייני משרדים עלובים, שנמצאים בשפע, מתנשאים מונומנטים ענקיים עשויי לבנים וטיח : "השער להודו", אנדרטת זיכרון בגובה רב, בנייני הממשלה בצבע חול אדמדם, ובית הפרלמנט המרשים.

זהו אחד המטרופולינים העצומים בעולם, עם לא פחות מ-17 מיליוני תושבים. לצד העיר העתיקה "דלהי", שמהממת בעליבותה, העיר החדשה "ניו דלהי", שנבנתה כולה בימי האימפריה הבריטית, היא אחד המקומות הקסומים באסיה. העוני פחות בולט ברחובות, הכיכרות הרבים מוריקים,  האדיבות רבה. לעיתים נדמה כי ההודים הם העם הכי פחות מיליטנטי על פני כדור הארץ. הזמן שלהם אינו מצרך יקר. גם לא כוח האדם, שכן בעלי תפקידים מיותרים נמצאים בכל מקום, החל מאנשי מעליות שרק לוחצים על הכפתור, ועד לשלושה שוטרים בכל קרן רחוב.

במדשאות שלצד מלונות היוקרה של ניו דלהי, ניתן עדיין לדמיין את השליטים מימי השיא של האימפריה הבריטית, מוקפים במשרתים מקומיים, תחת שמשיות מסוגננות. אבל מן המסגדים הרבים בוקעים קולות "אללה הוא אכבר" של מואזינים (כמעט 40 אחוזים תושבי דלהי הם מוסלמים). המקדשים הסיקיים, לעומת זאת, בולטים בצבע הלבן שלהם ובשקט המוחלט שבוקע מהם. (הסיקים מהווים אחוזים בודדים מן האוכלוסייה).

דבר אחד קשה למצוא בניו דלהי, אפילו לא במסגדים האדוקים ביותר: עוינות לישראל. בניו דלהי פועלת שגרירות פלסטינית ענקית, אבל ההודי הממוצע אדיש לסכסוך הישראלי- פלסטיני, או שהוא בכלל אינו מודע לו. בקרב המשכילים, בעיקר בני הרוב ההינדי, יש אפילו אהדה רבה לישראל, גם בדרג המדיני.

וכך, בזמן שוושינגטון הרשמית תקבל בשבוע הבא את ראש הממשלה בעוינות מופגנת (במיוחד מצד אנשי מפלגת השלטון הדמוקרטית), שר הביטחון משה יעלון התקבל בשבוע שעבר בהודו בחום רב שמעיד על כך שהברית הביטחונית הישראלית - הודית חזקה מאי פעם. ושיחות עם גורמי מפתח בשני הצדדים מעידות על כך שהיא עומדת להתעצם עוד יותר.

ברית ביטחונית

השיחות מעידות על כך ששנת 2015 תהיה משמעותית במערכת היחסים הביטחוניים בין הודו לישראל. כך לפחות עלה מהביקור הראשון אי פעם של  שר ביטחון ישראלי מכהן בהודו, בשבוע שעבר, בניו דלהי ובבנגלור, ומהיחס החם, לו זכו התעשיות הביטחוניות הישראליות, בסלון האווירי של בנגלור (18-22 בפברואר).

בנגלור היא עיר שונה בכל דרך מניו דלהי: היא חמה ולחה, עניה בפרבריה, אבל נחשבת לבירת תעשיית היי-טק ההודית, עם מאות אלפי מתכנתים וטלפנים שנותנים שירותי תמיכה לכל העולם, בזכות האנגלית השגורה בפיהם ושכר העבודה הנמוך באופן יחסי למדינות המערב.

הסלון האווירי נערך בבסיס חיל האוויר הסמוך לשדה התעופה של בנגלור. למעלה מ-15 חברות ישראליות לקחו חלק בביתן הישראלי, שהיה אחד הגדולים בתערוכה ההודית החשובה. למעשה, הוא היה קטן רק מהנוכחות המסיבית של גופי ביטחון וחברות מהודו עצמה. שר הביטחון, משה יעלון, השתתף בפתיחת התערוכה, ובנוסף ערך פגישות ביטחוניות ומדיניות בבירה ניו דלהי.                                                                  

יעלון אמר לכתבים הודים במסיבת עיתונאים בבנגלור כי "שיתוף הפעולה בין ישראל להודו אינו מכוון כנגד שום צד שלישי, אלא מבוסס על הערכים הדמוקרטיים ועל האינטרסים המשותפים".

 "המינוי של מודי"

בניגוד לברית הביטחונית החמה, היחסים המדיניים הגלויים בין ישראל להודו עדיין קרים למדי.  יחסים דיפלומטיים רשמיים הוסדרו בין הארצות רק בשנת 1992, והודו עדיין מצביעה כמעט באופן אוטומטי בעד הצעות אנטי ישראליות באו"ם. בתחום הכלכלי, בין שתי הארצות אין עדיין הסכם סחר חופשי.

אנליסטים הודים ובכירי מערכת הביטחון אמרו בהודו כי הם מעריכים שתוצאות מערכת הבחירות בהודו בחודש יוני 2014, היו משמעותיות מאוד לברית הישראלית-הודית, והן משפיעות לטובה על המכירות של התעשיות הביטחוניות הישראליות לשוק ההודי הענק. כל מכירה כאן היא במכפלות ענק. אחרי הכול, להודו צבא של מיליוני חיילים, גדול עשרות מונים מצה"ל.

בבחירות זכה בתפקיד ראש הממשלה נרנדרה מודי, מנהיג מפלגת הימין BJP. מודי הוא מנהיג כריזמאטי בעל זקן מטופח, שגדל במשפחה עניה וצמח במחוז בוג'ראט הסמוך לפקיסטאן העוינת. ראש הממשלה ניהל בעברו מלחמת חורמה כנגד ארגוני טרור הממומנים על ידי פקיסטאן וחי כבר שנים תחת אבטחה כבדה, בשל איומים המופנים אליו ישירות.

 אחת משיחות הטלפון הראשונות שעשה מודי אחרי בחירתו, הייתה לראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו. באסיפה הכללית האחרונה של ראשי מדינות באו"ם, הצטלם עם נתניהו. ועכשיו, גם הביקור הראשון של שר ביטחון ישראלי בהודו, הוא ביטוי פומבי להתחממות היחסים בתקופת שלטון מודי.  

האנליסטית מאיורי מוקהרג'י מהעיתון ההודי החשוב "פיוניר", מציינת כי להבדיל מביקור ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל בהודו, בספטמבר, 2003, שלווה בהפגנות עוינות נרחבות, הצילום המשותף של מודי עם נתניהו לא עורר שום סערה תקשורתית. כך גם הביקור של יעלון עבר "חלק". משיחות לא מייצגות עם תושבים בבירה ניו דלהי, נראה כי הציבור (המשכיל) מודע ברובו לברית בין ישראל להודו, ובהחלט תומך בה. המוסד הישראלי נחשב בהודו לאגדה.

מוקהרג'י מציינת כי ישראל היא ספקית הנשק השנייה בגודלה להודו, אחרי  רוסיה. למעשה, הודו הפכה ליעד היצוא העיקרי של התעשיות הביטחוניות במהלך העשור שעבר, במקביל להתקררותה יחסים עם טורקיה לאחר בחירת רג'יב טייפ ארדואן לשלטון שם. מזל, מבחינת התעשיות הביטחוניות של ישראל, שמעסיקות באופן ישיר כ-50 אלף עובדים, ועוד עשרות אלפים באופן עקיף.

חברות ישראליות מרכזיות מכרו בהודו במיליארדי דולרים רבים לאורך העשור האחרון, ובראשון התעשייה האווירית – שמכרה מטוסים ללא טייס מסוג הרון , מכ"מים, טילי ברק 1 בפרויקט משותף עם רפאל וטילי ברק 8 - שיספקו בעתיד לחיל הים ההודי ביחד עם חיל הים הישראלי. רפאל מכרה, בין היתר, כמות גדולה של טילי ברק 1. גם לאלביט מערכות היו מכירות משמעותיות, חלקן דרך חברה מקומית משותפת לה ולתאגיד ההודי הענק HAL. החברה המשותפת הישראלית-הודית נקראת HALBIT.

לא הכול הולך חלק. המכרז האחרון שבו זכתה רפאל , לאספקת טילי "ספייק" (המוכרים בצה"ל גם בכינוי "גיל") המוערך ב-525 מיליון דולר, יכול להעיד עד כמה פוליטיקה וביטחון שלובים אלה באלה, ועד כמה משמעותית בחירותו של מודי מבחינת התעשיות הביטחוניות הישראליות.

במקור, הודו התכוונה לחתום על העסקה הגדולה לרכש טילי ה"ספייק" כבר לפני יותר משנה. הכול כבר סוכם: הטילים הישראליים, עברו בהודו סדרה של ניסויים, אלא שממש ברגע האחרון חלה תפנית מפתיעה - מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי ובעקבותיו כל הצמרת של המעצמה הגדולה בתבל, החלו להתערב ולהפעיל על ההודים לחץ מדיני בלתי מתון כדי שיגרסו את כל הניירות שהכינו עם הישראלים ותחת זאת יקנו טילי ג'אבלין אמריקאים. האמריקאים נתנו הבטחה קוסמת על הנייר: לשתף את ההודים בפיתוחו של טיל הנ"ט (נגד טנקים) האמריקאי הבא, אם רק יקנו את הג'אבלין מהדור הנוכחי במקום את ה"ספייק".

ההתערבות של הצמרת האמריקאית נובעת מכך שתקציב הביטחון האמריקאי קוצץ באופן חד, והממשל עושה כל שביכולתו כדי לספק עבודה לתעשיות הענק של ארה"ב, כדי שלא "יתייבשו" מחוסר פרנסה.

סוף טוב מבחינת ישראל: ההודים עמדה בלחץ האמריקאי ובחרה בטיל הישראלי, לאחר מינויו של מודי לראש ממשלה. לא הזיקה העובדה, בעיניים ישראליות, שבהודו יש הסתייגות עמוקה ארצות הברית, לאור תמיכתה באויבת פקיסטאן, וזכר לאמברגו נשק ארוך שנים, שהיא הטילה עליה בעבר.

בקרוב: ניסוי "מעיל רוח" בהודו  

יש להניח כי למרות שלא מדברים על כך, שיתוף הפעולה הישראלי-הודי כולל גם היבטים מודיעיניים רחבים, אבל קצץ פרופורציה: אוכלוסיית ישראל אינה מונה אפילו מחצית מאוכלוסיית מטרופולין דלהי, שאינו הגדול ביותר בהודו. ישראל כולה היא עיר בינונית בקנה מידה של הדמוקרטיה הגדולה בעולם, שמספר תושביה חצה את המיליארד. למרות זאת, לישראל יש הרבה מה להציע, מבחינה טכנולוגית.

כעת, הפנים של התעשיות הביטחוניות הישראליות בהודו הן לעתיד, לעידן מודי. חברות ישראליות נמצאות בעמדת זינוק מעולה במכרזי ענק של הצבא ההודי, שהיו מוקפאים ברובם בעידן הממשלה הקודמת. אחד המכרזים הוא על אספקת אלפי תותחים לצבא היבשה ההודי, ואלביט מערכות הגיעה לשלב האחרון שלו. 

בעוד מספר שבועות ייערך על אדמת הודו ניסוי למערכת ההגנה האקטיבית על רכב מפני טילים, המכונה "מעיל רוח " (מתוצרת רפאל), ובמקביל הודו וישראל משתפות פעולה ברעיונות לפיתוח טנק העתיד. ככלל, בין גופי המחקר והפיתוח הביטחוני של שתי הארצות יש שיתוף פעולה הדוק במגוון רחב של תחומים.

לא הכול הולך חלק: שר הביטחון יעלון הודה בפגישה עם הכתבים ההודים כי הפרויקט הענק לאספקת טילי "ברק 8" (שנחתם אחרי מתקפת הטרור במומביי לפני מספר שנים ומיועד לספק הגנה לחופי הודו האינסופיים) נתקל בלא מעט קשיים טכנולוגיים. לשאלת כתבים, אמר יעלון כי הכשלים בניסויים עד כה הם במנועי הטיל.

כך או כך, העתיד בהודו נראה ורוד בעיניים ישראליות. גורמים ביטחוניים ישראליים מספרים כי בכירים הודים אמרו בשיחות שנערכו בתערוכה בבנגלור כי בכוונת הודו להקל את דרישותיה לגבי שיתוף פעולה בין חברות מקומיות לבינלאומיות, כך שהתנאי הקיים כיום, לפיו בכל מיזם משותף 74 אחוז מהבעלות תהיה הודית ורק 26 אחוז זרה, ישונה ליחס של 51-49 (לטובת הצד ההודי).

השינוי ישפיע גם על שיתופי פעולה שנחתמו בין רפאל לחברות ההודיות באחרונה. "כאשר מדובר על 26 אחוזי בעלות בלבד, אין תמריץ אמתי לקיים שיתוף פעולה ולהעביר טכנולוגיה להודו", אומרים גורמים ישראליים. "ההסדר החדש יכול להיות משתלם לשני הצדדים - ולישראל יש יתרונות עצומים לעומת תאגידי ענק בינלאומיים שמתחרים על המכרזים ההודיים הענקיים. דווקא בגלל הגודל הקטן שלנו, החברות הישראליות יכולות להגיב מהר לדרישות ההודיות, ולהציע טכנולוגיות מתקדמות ביותר, בשיתוף פעולה אמין ומשתלם לשני הצדדים. לטכנולוגיה הישראלית יש מוניטין מעולה בהודו, ונראה כי שיתוף הפעולה הביטחוני בין הארצות עומד לעלות  מדרגה נוספת".

חזרה לדלהי

עד כמה עמוק שיתוף הפעולה הישראלי-הודי יכולה להעיד העובדה שאפילו בניין הפרלמנט בניו דלהי מאובטח במיטב הטכנולוגיה הישראלית: במקרה הזה, אבטחת הפרלמנט נעשית על ידי מערכת של חברת "נייס" שעוקבת באמצעות מאות מצלמות אחרי כל תנועה חשודה, ויודעת להתריע על כל תנועה חשודה, על סמך תוכנה מתוחכמת. למעשה, המערכת הישראלית יוצרת סביב הפרלמנט ההודי, גדר וירטואלית בלתי חדירה, שאינה נראית לעין.

אבל האם הברית הישראלית-הודית עומדת להפוך גלויה גם במישור הפוליטי הבינלאומי? זה עדיין לא נראה באופק, אפילו תחת המשטר האוהד של נרנדרה מודי.