"העתיד בחלל הוא בננו-לוויינים"

הלכתי לפוליטיקה לאחר תפקידים שמילאתי במערכת הביטחון ובעולם העסקי", אומר ח"כ יעקב פרי בראיון פרישה מתפקיד שר המדע, שאותו מילא בממשלה שהרקה עם הקדמת הבחירות.

פרי הוא מהדמויות הביטחוניות והעסקיות הבולטות בישראל: לאחר שכיהן כראש השב"כ עד לשנות ה-90 של המאה הקודמת עמד בראש חברות מובילות ממגזר התקשורת ומהמגזר הפיננסי. ואז, נכנס לפוליטיקה במסגרת מפלגת "יש עתיד".  

סייבר - בחשיבות עליונה

"החלטתי להיכנס לפוליטיקה כי מצאתי את המסגרת – האנושית והמפלגתית שהתאימה לי", אומר פרי. "הרגשתי שהגיע הזמן שממרום גילי וניסיוני, אוכל לנסות לתרום ולשנות סדרי עדיפויות. כאשר הציעו לי את משרד המדע חשבתי שזו שליחות ראויה. מצאתי משרד שלא קיבל עד אז תשומת לב ומשאבים כפי שמדע, טכנולוגיה וחלל ישראלי ראויים לו.

"בשנה וחצי האחרונות הצלחנו לשפר מאוד את הקשרים של המשרד עם כל המערכת המחקרית הבינלאומית, ולקדם שורה ארוכה של נושאים".

כולל תחום הסייבר?

"בתחום הסייבר עבדנו בשיתוף פעולה מאוד מאסיבי עם מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, עם מכוני מחקר וגם מימנו מחקרי תשתית – הוצאנו הרבה מאוד 'קולות קוראים' לסייבר. מימנו ישירות מהמשרד וגם דרך המטה. זהו אחד הנושאים שהוא בסדרי עדיפויות עליונים.

"מדינת ישראל היא אחת המובילות בעולם בהבנה של סייבר על כל ההיבטים".

מה מעמדה הבינלאומי של ישראל בתחום החלל?

"ישראל היא בין שמונה המדינות המתקדמות ביותר בעולם בתחום חלל. היא מהמובילות בתחום הייצור של לוויינים, ויש לנו כמובן גם יכולות שיגור, אם כי אנחנו נעזרים לעתים במדינות אחרות כדי לשגר. יש לנו מהיכולות הטובות בעולם לפיקוח ולניטור לוויינות. אנחנו מובילים בעולם בתחום האלקטרו-אופטי מהחלל, לא רק לצורכי צבא, אלא גם לצרכים אחרים".

העתיד בחלל, לדעתך, הוא בננו-לוויינים?

"בהחלט. ישראל היא מהמובילות בעולם בתחום הננו. בשנים הקרובות נשגר הרבה ננו-לוויינים קטנטנים עם יכולות מדהימות. יש מכונים באקדמיה ובתעשייה (תעשייה אווירית ורפאל, למשל) שמאוד מתקדמים בנושא הזה. מדינת ישראל תקצבה את סוכנות החלל האזרחית בצורה יחסית נדיבה. הסוכנות גם מקיימת קשרי שיתוף פעולה עם רוב הסוכנויות המקבילות בעולם, בדגש על כמה סוכנויות אירופאיות, אנחנו עושים פרויקטים משותפים – למשל, איטליה וצרפת. במסגרת חלק מהפרויקטים האלה אני מקווה שבשנים הקרובות נשגר לוויינים".

לאיזה יישומים נועדו ננו-לוויינים?

"בעיקר לתקשורת ולשימושים שאני קורא להם – אזרחיים בתחומי חקלאות, רעידות אדמה, איתור בולענים באדמה, ענייני מים והרבה מאוד נושאים אחרים".

יש גם יישומים צבאיים ללוויינים זעירים

"אכן, אבל זה באחריות משרד הביטחון. אבל יש בעניין זה שיתוף פעולה גם עם משרד המדע, אבל הנושא הוא חסוי".

"הסדר אזורי"

בנושא המדיני, טוען פרי כי השינויים הגדולים שחלו במזרח התיכון מובילים לכך שפתרון הסוגיה בין ישראל לפלסטינים חייבת להיות חלק מהסדר אזורי, שיכלול גם את ירדן, את ערב הסעודית ואולי גם את מדינות המפרץ.

למה אתה מתכוון?

"לדעתי, ישראל צריכה ליזום או להצטרף ליוזמה מדינית אזורית שתכלול את ישראל, מצרים, ערב הסעודית, רוב מדינות המפרץ (עוד לפני הברית החדשה שנולדה בין קטאר ובין מצרים), ירדן. היוזמה תתבסס על יוזמה שתביא בסופו של דבר למספר מטרות – שיקום עזה ופירוזה, לשים קו קץ לסכסוך ערבי-ישראלי, ובתוך המתווה האזורי לשלב את המו"מ עם הפלסטינים – מה שיקל עליהם לשבת אתנו – כי זה ייתן להם גם גיבוי מדיני וכלכלי. היום מדינת ישראל מחזיקה על גבה את עזה יותר מכל מדינה ערבית אחרת, להוציא את קטאר". 

האם תמונת המצב של ישראל בתחילת שנת 2015, בהשוואה לשנים הקודמות, קשה יותר? הזמן משחק לטובתנו או לרעתנו?

"לרעתנו! הזמן הולך ואוזל. ככל שנוקפים החודשים והשנים, המרחב המדיני של מדינת ישראל מצטמצם בשני היבטים – הפלסטינים וחלק ממדינות ערב תוקפות אותנו בזירה הבינלאומית – מוסדות האו"ם, בית הדין בהאג וזוכות לסימפטיה מאוד מאוד גבוהה ותדמיתה של ישראל ומעמדה הבינלאומי הולך ומידרדר. במקביל, מחקרים של שונאי ישראל מדברים על כך שישראל נמצאת בצמרת המדינות השנואות בעולם יחד עם קוריאה הצפונית ואיראן. 

"אנחנו אמנם 'עם לבדו ישכון' אבל אנו תלויים בעולם ואנו חייבים לשפר את מעמדנו הבינלאומי אחרת ייפסקו ההשקעות הזרות. הקטר הטכנולוגי של ישראל ייתקל בקשיים כי אף אחד לא ירצה לעשות אתנו עסקים. בראייתי, אחרי 'צוק איתן' נוצרה הזדמנות לפרוץ את המצור המדיני, נוצרה הזדמנות לבריתות אזוריות, אבל ישראל לא ניצלה אותה.

"אני יודע גם באופן וודאי שישנה נכונות אצל המצרים, הסעודים, הירדנים לברית איזורית, וישראל צריכה לעשות את הצעדים הראשונים. ניאלץ לשלם על זה בנושא הפלסטיני בפשרות – אבל הסדר אזורי יוכל להכיל גם את הנושא הזה". 

הרתעה הדדית

 אתה רואה את לחימת "צוק איתן" בקיץ 2014 כאירוע אזורי מעצב?

"מאוד. העובדה שמדינת ישראל הייתה חודשיים תחת מתקפת טילים, היא משמעותית. אמנם בזכות 'כיפת ברזל' הצלחנו למנוע הרס, חורבן ואובדן בנפש – אבל זה לא יעמוד לעולם. גם החמאס בדרום וגם החיזבאללה בצפון מתעצמים – טכנולוגית ומבחינת רכש ומבחינת כמות ואיכות הטילים. יש לנו בעיה הרתעתית מהמעלה הראשונה. אנו שוקדים על הכנת אמצעי הגנה שייתנו תשובות גם לטילאות העתידית אבל זו התמודדות הרבה יותר קשה והרסנית מאשר בעבר.

"הם מרתיעים אותנו ואנחנו אותם. ההתמודדות מול הכוח הצבאי של חמאס לא הייתה פשוטה. היכולת שלנו להכריע מול צבא שאינו סדיר, בעייתית. תפיסת הביטחון של ישראל צריכה להשתנות לכיוון שאנו לא נהיה עדים למלחמות בין מדינת אלא מלחמה של ישראל בארגוני טרור כמו חיזבאללה ודאעש".