איזנקוט הגיע לעבוד

זו הייתה אחת הכניסות המהירות לתפקיד. הרמטכ"ל הטרי, רא"ל גדי איזנקוט, מיהר לקחת את העניינים לידיים: אלופי המטה הכללי, שציפו לישיבת מטכ"ל, שתהיה בעיקרה חגיגית, מיד אחרי טקס החלפת הרמטכ"לים בקריה ביום שני בצהריים, קיבלו ישיבה מרתונית, שנמשכה עד שבע בערב. כעבור יומיים, ברביעי, כבר הכריז איזנקוט על שלושה מינויים חדשים שלו -  האלוף אייל זמיר למפקד פיקוד הדרום; עמיקם נורקין מחיל האוויר שיועלה לאלוף וימונה לראש אגף התכנון; והמינוי של  האלוף תמיר היימן למפקד המכללות הצבאיות במקביל לתפקידו כמפקד גיס.

בנוסף, האריך איזנקוט את תפקידיהם של האלוף אמיר אשל כמפקד חיל האוויר ושל האלוף רם רוטברג כמפקד חיל הים - בשנה נוספת.

מבחינה פרסונלית, הארכת השירות שקיבלו אשל ורוטברג מגדילה את מספר המועמדים לתפקיד מפקדי הזרועות האלה (בעיקר בחיל האוויר, שם נוספה תחרות משמעותית לראש אג"ת המסיים את תפקידו, אלוף נמרוד שפר, שסיכוייו להיות מפקד חיל האוויר הבא פחתו מאוד). מבחינה עניינית, יכול להיות שהארכת התפקידים קשורה גם לכך ששנת הכהונה הראשונה של איזנקוט אפשר ותהיה גורלית בסוגיה האיראנית.

אשל ורוטברג עסקו רבות בשנים האחרונות בבניית הזרוע הארוכה של ישראל (בעיקר באמצעות מטוסים וצוללות). זה אולי לא הזמן להחליף אותם, שכן נושא התקיפה באיראן לכאורה ירד מסדר היום אבל דווקא המגעים שנערכים בין מעצמו המערב ובין איראן בנושא הסכם ארוך קבע בסוגיית הגרעין עלולים להביא את ישראל לצומת החלטה – או תקיפה (במקרה שיסתמן הסכם שישמר את יכולות הגרעין של איראן) או השלמה עם איראן גרעינית. במוקדם או במאוחר.

 במערכת הביטחון בטוחים כי כל הסכם שיהיה עם איראן יהיה רע לישראל, ולכן עדיף המשיך להפעיל על איראן סנקציות ולא להגיע עימה לשום הבנות.  

 למתיחות העצומה בין ישראל לאיראן יש חזית נוספת: רמת הגולן. במערכת הביטחון מעריכים כי איראן החליטה להשתלט על קו הגבול ברמת הגולן, ביחד עם חיזבאללה, ולהתיש משם את ישראל בפיגועים תכופים. ג'יהאד מורנייה והמפקדים הבכירים האיראנים, שנהרגו בתקיפה המיוחסת לישראל ברמת הגולן בחודש שעבר, עסקו בדיוק בבניית התשתית הזאת.

מאז התקיפה, פסקו המהלכים של איראן להשתלטות על הגבול המשותף עם ישראל ברמה, אבל נראה כי זו רק שאלה של זמן עד שהמאמצים יתחדשו והגזרה שוב תתחמם מאוד.  לאיזנקוט בכל מקרה אין אפילו שבוע אחד של חסד, כאשר החזית בצפון כל כך רותחת.

סייבר תחילה

במקביל ל"שוטף", צריך הרמטכ"ל החדש להמשיך לעסוק בבניין הכוח של צה"ל (למרות שאין לצה"ל תכנית רב שנתית מאושרת ואין תקציב ידוע עד לקיץ לפחות, בשל הבחירות). הבעיה הבוערת ביותר על סדר היום של צה"ל היא למלא מלאי תחמושת שהצטמצמו מאוד ב"צוק איתן", גם לאור התובנה שבעימות הבא לא ניתן יהיה לסמוך על רכבת אווירית אמריקאית (לאחר ש"רכבת" כזאת שהתמהמהה מלהגיע בקיץ 2014).

בעיה כואבת נוספת על הראש של איזנקוט היא כשירות מבצעית בינונית ומטה של רבות מיחידות היבשה, כפי שהוכח ב"צוק איתן".

מבחינת בניין הכוח, ימשיך איזנקוט במגמה של צה"ל לשים את מערכי הסייבר בראש סדר העדיפויות (מבחינת בחירת כוח האדם, אפילו לפני טייסי חיל האוויר). אלא שסוגיית איום הסייבר אינה רק צבאית, ובעניין זה קיבלה הממשלה שעומדת לסיים את ימיה, ביום ראשון השבוע, שתי החלטות דרמטיות: מצד אחד, הממשלה אישרה את הקמתה של רשות לאומית להגנת הסייבר. הרשות תישא באחריות הלאומית הכוללת להגנת הסייבר ותוקם במתווה תלת-שנתי הדרגתי. הרשות תנהל את פעולות ההגנה כדי לתת מענה מקיף נגד תקיפות סייבר, לרבות טיפול באיומים ובאירועים בזמן אמת. הרשות גם תפעיל מרכז לסיוע בהתמודדות עם איומי סייבר, ה-CERTהלאומי (Cyber Event Readiness Team), במטרה לחזק את חוסנם של כלל הארגונים והמגזרים במשק.

הרשות תפעל לצד מטה הסייבר הלאומי, אשר ימשיך בהובלת המדיניות הלאומית, בבניין כוח טכנולוגי פורץ דרך ובחיזוקה של מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום הסייבר. הרשות והמטה יהוו מערך סייבר לאומי אחוד במשרד ראש הממשלה, בראשות ראש המטה, ד"ר אביתר מתניה.

לפי ההחלטה, רשות הסייבר תהיה גוף סטאטורי, והקמתו אושרה למרות התנגדות נמרצת מצד השב"כ, שאחראי על אבטחת השתיות הלאומיות הקריטיות  (כמו חברת החשמל (מפני מתקפות סייבר. השב"כ טען כי רק הוא מסוגל להיות אחראי באמת על הגנת המדינה מפני מתקפות סייבר, כמו אלה שמתבצעות מידי שבוע על יעדים בכל העולם (למשל, ההתקפה על סרטי סוני לפני כחודשיים, המיוחסת לקוריאה הצפונית).

  בנוסף אישרה הממשלה ביום ראשון החלטה העוסקת במהלך להסדרת שוק שירותי הגנת הסייבר – הכולל בעלי מקצוע, מוצרים ושירותים רלוונטיים באמצעות יחידה ייעודית שתוקם במסגרת הרשות החדשה.

בתכל'ס, הממשלה קובעת רגולציה שתחייב את כל הגופים בארץ, פרטיים וציבוריים, להגן על עצמם מפני איום מתקפות הסייבר. למשל, בכל ארגון שבו ההסתמכות על מערכי מחשוב היא גבוהה, ימונה אדם שתפקידו יהיה לדאוג לאבטחת המערכות. מומחי אבטחת סייבר יידרשו לעמוד בתקנות ממשלתיות, וכך גם מערכות הגנה שיימכרו עם השלמת המהלך.

ראש הממשלה אמר אחרי ההחלטה כי "ישראל היא מעצמת סייבר. המטרה שלנו היא להמשיך ולשכלל את היכולת שלנו בתחום החיוני הזה, חיוני לביטחונה של ישראל וחיוני לעתידה".

כיצד?

לפי אנשי מטה הסייבר הלאומי, שהוקם במשרד ראש הממשלה לפני כשלוש שנים, הדאגה העולמית הגוברת מסכנת הסייבר מהווה הזדמנות מבחינת ישראל

כך, בישראל פועלים, לצד חברות הגנת סייבר גדולות ומבוססות, לא פחות מ-150 סטרטאפים חדשים  בתחום. לפי נתוני המטה, תעשיית הסייבר הישראלית רשמה הישגי שיא בשנת 2014. כ-30 חברות סייבר גייסו מעל 200 מיליון דולר – כ-40% יותר מאשר בשנה שעברה. לצד זאת, 8 חברות סייבר ישראליות שנרכשו בסכום כולל של כ-700 מיליון דולר. 

אבל גם האיום גדל, והוא צפוי להפוך מוחשי כמעט בכל מחשב בישראל בתוך כמה שנים.

 ראש מטה הסייבר הלאומי, ד"ר אביתר מתניה, אמר השבוע בשיחה מיוחדת עם ישראל דיפנס, בעקבות קבלת ההחלטות בממשלה כי "שתי ההחלטות יחד מהוות את האסטרטגיה הישראלית בעשור הקרוב בנושא מרחב הסייבר".

לדברי מתניה, מטה הסייבר מוביל פעילות לקידום התחום במערכת החינוך, באקדמיה ובתעשייה. רק חלק מן הפעילות הזאת מוכר לציבור הרחב.

הוא אמר כי "הרשות הממלכתית להגנת סייבר וההסדרה שעליהם הוחלט, מהווים פריצת דרך עולמית בתחום. מדינות רבות עוקבות אחרי המהלכים הישראליים ומבקשות ללמוד מהם, במסגרת שיתופי פעולה בינלאומיים נרחבים שנרקמים. יש מדינות שכבר אימצו את המודל כמו שהוא".

ד"ר אביתר מתניה היה בעברו איש מסלול המחקר והפיתוח היוקרתי של מערכת הביטחון "תלפיות" (ואף פיקד על היחידה) וגם עסק בהשקעות במסגרת קרנות הון סיכון.

 לדבריו, "החזון להפוך את ישראל למעצמת סייבר עולמית בנוי על מספר נדבכים, כאשר הראשון שבהם הוא בניית התשתיות הלאומיות, ובניית מרכזים לאומיים להגנה, ביחד עם משרדי ממשלה שונים. מול המשק, ההסדרה החדשה תסייע מאוד לגופים שונים להבין מהם האיומים ומהם הפתרונות הקיימים.

"מרחב הסייבר הופך למרחב לחימה כל כך אינטנסיבי, כך שבתוך כמה שנים כמות התקיפות על יעדים אזרחיים וביטחוניים תהיה בלתי נתפסת. ישראל מכינה את עצמה לאיום הנוראי שעומד בפתחנו (כאשר לא רק מחשבים ידברו אלה עם אלה ברשת האינטרנט ונמצאים בסכנת תקיפה, אלא גם מכשירים ומכונות).  ישראל ממצבת את עצמה ממש בימים אלה כמעצמה עולמית בתחום, והחזון הופך למציאות".