Yotam Gadot

אלוף משנה (מיל') יותם גדות מכהן כמנכ"ל אלטל טכנו-לוגיסטיקה בע"מ, המספקת פתרונות טכנולוגיים בשוק הביטחוני והמוסדי. יותם גדות פרסם שני ספרים ומספר מאמרים בתחום הצבאי: "הקרב על ההחלטה", הוצל"א מערכות, זוכה פרס "יצחק שדה" לספרות צבאית, "ספר החטיבה", הוצל"א משהב"ט, וכן תשעה פרסומים שונים בעיתונות המקצועית. ,

הטיל מנצח את הטנק

 

באוקטובר האחרון נערך על ידי המכון לחקר לוחמת יבשה בלטרון כנס בנושא "שדה הקרב העתידי". בכנס הציג ראש ראש פרויקט טנק המרכבה (רפ"ט) במשרד הביטחון את ה"מרכבה סימן 4", ואת כל שלבי הפיתוח של ה"מרכבה" לדורותיה.

 

הרצאה מעניינת, שבסיומה נשאלה שאלה מהקהל: "למרכבה סימן 4 יש את הצללית הכי גדולה בין הטנקים בעולם. האם זה הופך אותו לטנק הכי פגיע בעולם?" חודש לאחר מכן ישבתי לשיחה עם קצין שריון בכיר, שפיקד על יחידות המצויידות ב"מרכבה" סימן 3 ו-4. הוא סיפר לי כי באחד מדיוני ה"מרכבה" נשא האלוף ישראל טל ("טליק") ז"ל, שנחשב "אבי טנק המרכבה", הרצאה בה הוא הציג איך למעט במלחמת העולם הראשונה הפיתוח של האיום על הטנק תמיד השיג את הפיתוח של אמצעי המיגון בטנק.

 

כלומר, שהאמל"ח התוקף טנק תמיד מוביל במירוץ הטכנולוגי בינו ובין אמצעי המיגון. הפיתוח של המיגון תמיד היה צפוי. החשיבה היתה שגרתית ועל כן צפויה ונעדרה את עקרון התחבולה. העובדה הזו מסבירה היטב מדוע יורדים הביצועים של הטנק בשדה הקרב.

 

נחזור לשאלת הצללית הגדולה של המרכבה. תשובתו של ראש פרויקט הטנק הייתה: "היום הטכנולוגיה שלנו כבר בשלה לכך שבעוד חמש עשרה עד עשרים שנה נצמצם את מספר אנשי הצוות לשניים, נושיב אותם בתובה ונקטין משמעותית את הצריח...". חייכתי לעצמי ונזכרתי בעבודה שעשיתי ביחד עם אנשי מפעל מל"ם של התעשייה האווירית לפני 18(!) שנים.

 

הם אמרו לי:"אתה תפנטז ואנחנו נתאים את הטכנולוגיות החדשות ביותר לפנטזיות שלך", וכך פיתחנו אז את רעיון ה"זוגית" - טנק המופעל על-ידי שני אנשי צוות השוכבים בתובה. חשוב להבין בהקשר זה, כי אחת הנקודות שבה הטנק פגיע במיוחד היא עמדת אש (ועמדת תצפית) – זו הסיבה שבגללה הושקעו מחשבה ואמצעים כדי למגן את הטנק מלפנים.

 

ואולם, אם הטנק לא יצטרך לעמוד בכלל בעמדת תצפית, וזמן העמידה שלו בעמדת אש יתקצר משמעותית – הוא יהיה פחות פגיע. אז ניתן יהיה להוריד משמעותית את משקלו (ובהתאם את מחירו). ה"זוגית", אילו היה מפותח, כלל לא היה צריך לעלות לעמדת תצפית. מטען אופטי ייעודי היה עולה במקומו, רוכש מטרה, ורק אז הטנק היה עולה לעמדת אש ויורה מיד. ה"זוגית" ניצח במבחני המחשב את כל הטנקים האחרים. לפני שמונה עשרה שנים היה נכון להתחיל לפתח את הזוגית, ולהצטייד בו לפני חמש שנים. היום זה כבר לא מספיק טוב.

 

היום צריך לפתח טנק שיהיה בעל "יכולת צייד" כפולה וחצי מן המשקל המקובל. כוח הצייד מוגדר על ידי המהירות שבה טנק רוכש מטרה מבלי להתגלות, והמהירות בה הוא משמיד אותה. כוח צייד עולה מאפשר להוריד במיגון. מיגון יורד מאפשר ניידות וזריזות. מגבלת המשקל של הטנק העתידי צריכה להיות 30 טון.

 

החשיבה במאבק הבלתי פוסק בין מיגון הטנק ובין טורפו הייתה עד עכשיו שגרתית. מי שרוצה להשיג הפתעה ויתרון יחסי חייב לשבור דפוס חשיבה. לחשוב אחרת: כוח צייד גבוה, משקל נמוך! להפסיק לייצר פילים, ולייצר טורף על.  

אלוף משנה (מיל') יותם גדות מכהן כמנכ"ל אלטל טכנו-לוגיסטיקה בע"מ, המספקת פתרונות טכנולוגיים בשוק הביטחוני והמוסדי. יותם גדות פרסם שני ספרים ומספר מאמרים בתחום הצבאי: "הקרב על ההחלטה", הוצל"א מערכות, זוכה פרס "יצחק שדה" לספרות צבאית, "ספר החטיבה", הוצל"א משהב"ט, וכן תשעה פרסומים שונים בעיתונות המקצועית.