הניו יורק טיימס: מערכת הכליאה בארה"ב הייתה גורם מכריע בהיקפי ההדבקה בקורונה
המחקר מצא כי היו יותר מ -1,400 מקרי הדבקות של אסירים חדשים ושבעה מקרי מוות בממוצע בכל מתקני הכליאה מדי יום. אלפי אסירים ואנשי צוות נדבקו. מאות מתו מסיבוכים של המחלה
נתן פז
| 16/04/2021
The State Correctional Institution Laurel Highlands prison for the elderly and infirm, where a coronavirus disease (COVID-19) outbreak has infected more than half of the inmates in Somerset, Pennsylvania on December 5, 2020. REUTERS/Maranie R. Staab
בפרויקט מיוחד אותו הובילו עיתונאים וחוקרים מטעם הניו יורק טיימס החל ממרץ 2020 עד סוף מרץ 2021, נאספו נתונים באשר להשפעות נגיף הקורונה על בתי הכלא המקומיים ופדרליים, על מרכזי מעצר לשוהים בלתי חוקים ומהגרים ועל מתקני המעצר לנוער. סה"כ נדגמו 2,805 מתקנים בכל ארה"ב.
המחקר עסק בהיקפי ההדבקות בתוך בתי הכלא, היקף מקרי מוות בקרב אסירים והסגל כתוצאה מהדבקות בנגיף, ההשפעות של ההדבקות על המתקנים ושל המתקנים על הקהילה, היקף יעילות הבדיקות שנערכו לאסירים וסגל הנדבקים. אין ספק שמדובר בשנה שאזרחי ארה"ב יעדיפו למחוק מדפי ההיסטוריה.
היום ניתן לומר כבר מעל לכל ספק שאת מה שהערכנו שקרה לאורך המגיפה מאושש המחקר המרשים של הניו יורק טיימס - להדבקות בבתי הכלא הייתה השפעה מכרעת על היקפי הנדבקים והמתים גם בקהילה. אחד מכל שלושה אסירים בבתי הכלא חלה בנגיף. השאלה כיצד נערכים להמשך והאם אנחנו ערוכים לאירוע הבא. ומה קורה בבתי הכלא בישראל. סיכום שנת קורונה והשפעותיה על בתי הכלא בארה"ב ובישראל במאמרי.
הטיימס חשף מחדל של אי מוכנות ואי דיווח אמת בבתי הכלא
הניו יורק טיימס החל לאסוף את המידע באמצעות שאילתות דוא"ל שנשלחו לדוברים של מערכות בתי הכלא ומערכת אכיפת החוק, באמצעות מידע מהרשתות החברתיות ומערכות התקשורת השונות ומרשומות ציבוריות שפורסמו. דבר אחד היה ברור, משהו קשה מתחולל בבתי הכלא.
בעוד שמערכת בתי הכלא הפדרלית ובתי הכלא המקומיים לא סיפקו באופן קבוע נתונים ברמת המתקן באשר להיקפי הנדבקים בקרב אסירים ולא דיווחו את היקף הבדיקות שנערכו לאסירים ולאנשי סגל הטיימס החליט לאסוף הנתונים בעצמו. יותר מכך ברוב המקרים מדינות לא פרסמו נתונים סטטיסטיים על תמותה בקרב אסירים.
הטיימס אסף דיווחים ממחלקת חוקרי מקרי המוות, ומתיעוד רפואי שנמסר על ידי משפחות האסירים ומגופי חקירה שונים, כולל פרקליטות המדינה. ממדי המחדל מתבררים כעת באשר לדיווחים החסרים ו/או אי הדיווח מצד רשויות הכליאה ברחבי המדינה. הטיימס הצליב מידע עם נתונים שהועברו על ידי סוהרים, מחלקות השריף וגורמי שלטון מקומי ואף מחלקות הבריאות.
היו גם מקרים בהם בתי כלא סירבו למסור נתונים מסיבות שאינן מובנות, או אז הטיימס השיג את המידע באמצעות בקשות רשמיות למידע מגורמים ציבוריים. אחד הדברים שמגלה המחקר הוא שלאור מחסור בערכות בדיקה לקורונה מערכות בתי כלא לא ביצעו בדיקות ודגימות לאסירים במהלך חמשת החודשים הראשונים למגיפה. אסירים ממספר בתי כלא במדינות השונות דיווחו כי חלו והיו עם סימפטומים מובהקים לקורונה, אך מעולם לא נבדקו.
עוד נמצא כי מספר לא מבוטל של בתי כלא שחררו אסירים חולים מבלי לכלול אותם בספירת הנדבקים של המתקן שלהם דבר שיצר הדבקה בקהילות.
המקום המסוכן ביותר ובעל הסיכוי הגבוה ביותר להדבקה – בתי הכלא
בתי הכלא ובתי המעצר בארה"ב היו בין המקומות המסוכנים ביותר בכל מה שקשור להדבקות והדבקה. בשנה האחרונה דווחו על יותר מ -1,400 מקרי הדבקות של אסירים חדשים ושבעה מקרי מוות בממוצע בכל המתקנים מדי יום. מאחר ובתי הכלא הנם מתקנים בעלי צפיפות איומה, לרוב בעלי היגיינה ירודה, הפכו אילו ממתקני כליאה למתקני דגירה והדבקה במחלות.
בכלא אין אפשרות לשמור על ריחוק חברתי. מקבלי ההחלטות של מערך הכליאה הפדרלי והמקומי נתפסו לא מוכנים ולא השכילו להתמודד כנדרש עם האיום מתוך מתקני הכליאה. כאשר ממדי התופעה כבר החלו להיחשף נוצר לחץ ציבורי וההנהגה הפוליטית במדינות ובשלטון המרכזי הנחתה לנקוט בצעדים יותר מעשיים בכדי להתמודד עם האירוע ולמנוע המשך התפשטות.
הנגיף פשוט דילג ועבר בין מתקני כליאה והקהילה וחזרה והותיר את האסירים והסגל נואשים בניסיון להימנע מהמחלה. בבית הכלא Pickaway שבאוהיו, בו שכנו כ -1,900 אסירים, ניסו לייצר חיץ באמצעות סדיני המיטות כדי להפריד בין האסירים בתאים. התוצאה ארבעה מכל חמישה אסירים נדבקו בנגיף. במתקן המעצר למהגרים בפרמוויל, וירג'יניה, כמעט כל עצור נדבק, ובסך הכול כ-339 נדבקים. בכלא של מחוז פרזנו בקליפורניה, שם מוחזקים עצורים, נדבקו יותר מ -3,800 אסירים במתקן.
שנה לאחר התפרצות הנגיף במתקני הכליאה בארה"ב ניתן לומר כי אחד מכל שלושה אסירים בבתי כלא במדינה חלה בנגיף. במתקנים פדרליים, לפחות 39 אחוז מהאסירים נדבקו. הנתון האמיתי הוא ככל הנראה גבוה יותר בגלל מחסור בבדיקות, אך הממצאים תואמים את הדיווחים הכללים שנאספו. אפשר לומר כי הקורונה התפרצה בעוצמה בקרב האסירים במתקני הכליאה, שנדבקו בשיעורים הגבוהים פי כמה מאלה שבקהילותיהם בסביבה.
הנתונים במחקר מראים כי הנגיף גרם למוות של אסירים בשיעורים גבוהים יותר ממה שנגרם באוכלוסייה הכללית, ולפחות 2,700 אסירים מתו בבתי הכלא ביום, שם הטיפול הרפואי מוגבל יותר מהקהילה. מומחים טוענים, כי 525,000 מקרי ההדבקה בקרב האסירים, היו יכולים להימנע. בתי הסוהר בארה"ב צפופים ביותר עד לכדי כך שלושה אסירים ישנים בתאים המיועדים לאכלוס אסיר אחד. בתי כלא לא בודדו אסירים חולים בצורה מספקת, ולא ביצעו בדיקות מספיקות לסגל.
אסירים קיבלו עדיפות נמוכה לקבלת חיסונים, גם כאשר מקרי ההדבקה המשיכו לעלות במתקנים. "מוסדות הכליאה נכשלו אפילו בנקיטת הצעדים הבסיסיים ביותר להצלת חיים ולהגנת האסירים מפני הנגיף", אמרה מריה מוריס, עורכת דין בכירה שלוותה את המחקר של הטיימס.
כעת לאחר שנה מודים בכירי מערכת הכליאה האמריקאית כי גישתם בתחילת האירוע הייתה מבולבלת ומבוססת על ניסוי וטעיה. במדינות מסוימות התגובה הייתה לא מאורגנת ונמשכה בזלזול במגיפה לכל אורכה. הטיימס מצא כי חוץ מאסירים שנדבקו, נמצא כי למעלה מ -138,000 אנשי סגל בבתי הכלא חלו במחלה, 261 מתו.
למרות אזהרות, בתי כלא רבים לא היו מוכנים לטפל בנגיף
בתי הסוהר הוזהרו על ידי גורמי הבריאות הרשמיים במדינות כי עליהם לנקוט באמצעי זהירות, בייחוד עבור אוכלוסיית האסירים המבוגרים. ללא צעדים בסיסיים, כולל שמירה על ריחוק חברתי, היגיינה טובה יותר ופחות צפיפות, יש לבתי הכלא פוטנציאל להפוך לחממות לנגיף. מעט מדינות נענו לאזהרות המוקדמות הללו, ורבות התמקדו במאמציהן לבלום ולהרחיק את הנגיף מבתי הכלא שלהם כדוגמת איסור על ביקורי המשפחה.
במקום להתכונן לטיפול בהתפרצויות במתקן לאחר שהנגיף כבר היה עמוק בפנים. בתי הסוהר המשיכו להעביר אסירים ממתקן אחד למשנהו, ולעתים קרובות לא הצליחו לבדוק אותם תחילה בבדיקות לנגיף. אחרים כלל לא אכפו את הכללים המחייבים את הסגל ללבוש מסכות. לדעת רבים הסיבה המשמעותית ביותר להתפרצות הייתה הצפיפות הנוראה.
מאז שנות השמונים אוכלוסיית הכלא בארה"ב גדלה ביותר מ -500 אחוזים, וכ -1.4 מיליון איש - יותר ממחציתם שחורים או היספנים. במדינות מסוימות יש כל כך הרבה אסירים עד שחדרי הכושר הוסבו לתאי כליאה, חצרות הטיולים הצטמצמו או הוסרו כדי להכיל יותר מיטות לאסירים, ובתי הסוהר עברו מאכלוס בתאים לאכלוס בסגנון מעונות פתוחים, כאשר האסירים ישנים במיטות קומתיים ועל הרצפה. כאשר הנגיף כבר חדר לכלא, הוא התפשט במהירות. בכלא דאנקן נדבקו 3/4 מהאסירים.
ג'רמי דסל, דובר מערכת הכליאה בטקסס, אמר כי הרשויות עשו כל שניתן כדי לבלום את הנגיף מלהתפשט בדאנקן, כולל חיטוי אינטנסיבי של המתקן, חלוקת סבון נוסף לאסירים ובדיקות מקיפות. לדבריו, פעולות אלה הצילו חיים. בסופו של יום נדבקו 279 אסירים ו -66 אנשי צוות, ו-21 אסירים נוספים ואיש צוות אחד נפטרו. בתי סוהר ביצעו חקירות אפידמיולוגיות של מגעים באשר לאסירים וסוהרים שנדבקו כדי להבין מי עוד בכלא נמצא בסיכון לחשיפה.
מדובר בחקירות מוגבלות ביותר. בתחילת המגפה, אחד המקומות שהכי נפגע היה הכלא הפדרלי אוקדייל, עם כ -1,900 אסירים בדרום לואיזיאנה הכפרית. התפרצות שם הביאה להדבקה של 689 אסירים וסגל, ותשעה אסירים שמתו כתוצאה הדבקות בנגיף. באוקדייל התקיימה חקירה של משרד המשפטים ונמצא כי סדרת טעויות של מנהלי בית הסוהר והפרת כללים מצד אנשי הסגל אפשרה לנגיף להתפשט.
בדו"ח נמצא כי הנגיף חדר על ידי מורה ממערך החינוך של בתי הכלא שביקר בעיר ניו יורק במרץ 2020. הכלא לא בדק את המורה שנכנס ויצא מתחום במתקן. ב- 11 במרץ, יום לאחר שהמורה חזר ללמד בבית הכלא, הוא דיווח שהוא חש ברע. ובכל זאת, הוא המשיך ללמד, ואסירים מכל האגפים התערבבו בכיתתו. שמונה ימים לאחר מכן, אסירים החלו להתלונן על תסמינים.
הכלא לא בדק את האסירים, ואנשי הסגל לא הקפידו על חבישת מסיכות או ציוד מיגון אחר בזמן ששמרו על אסירים חולים בבתי חולים. רק ב -26 במרץ חולק ציוד מגן. עד אז כבר מאות נדבקו. היום ברור שמערך החינוך היה לקונה מרכזית במחדל. ארבעת האסירים הראשונים שנבדקו למדו בכיתה, והאסיר הראשון שנפטר היה עוזרו של המורה שחלה.
ומה התרחש בבתי הכלא בישראל
בתחילת המגפה ניכר היה שבתי הכלא בישראל אינם ערוכים להתמודדות עם התפרצות מאסיבית של הנגיף במתקני הכליאה. בחודש מרץ בוצע שחרור מוקדם ראשון של 560 אסירים שפוטים עד ארבע שנים, ששחרורם הוקדם בחודש ימים. הנגיף פקד כמעט את כלל בתי הכלא הביטחוניים והפליליים, כך גם סגל מהיחידות השונות ויח' מנחשון יח' הליווי הארצית.
מקרים של התפרצות הנגיף דווחו בכלא איילון, ניצן, בית מעצר י"ם, עופר, גלבוע, רמון ועוד בתי כלא דיווחו על עשרות נדבקים שבודדו משאר האסירים. מפקדים, סגל ואסירים היו מקרב הנדבקים והוכנסו חדשות לבקרים לבידוד. באוקטובר כבר נשמעו איומים מקרב האסירים על כוונות להתחיל שביתת רעב לאור מה שהגדירו כמחדל בטיפול בהם, אי חלוקת ציוד מיגון והתעלמות מהצפיפות הנוראית בתאים.
שב"ס החל לבצע בדיקות קורונה לאסירים ולסגל, סגר את בתי הכלא למבקרים ותגבר את ציוד המיגון. לא ידוע ההיקף המדויק של הנדבקים לאורך התקופה למרות ששב"ס הקפיד להוציא דיווחים על המקרים של מאומתים בקרב האסירים והסגל אך ברור לכל בר דעת שבהתאמה למה שקרה במתקני הכליאה בארה"ב ובכל העולם, לא מדובר בנתונים המדויקים.
גם בישראל לא נערכו בדיקות מאסיביות על בסיס יומי לסגל ולאסירים ובהיקפים מתאימים לכלל האוכלוסייה וגם הרבה מאד מקרים נותרו לפרשנות בשטח. בפועל עד שננקטו הצעדים הרלוונטיים כבר ברור שהדביקו ונדבקו סגל ואסירים בתוך המתקנים ובקהילה. אין נתונים על מקרי מוות שכן לא ידוע אם לחבר את מקרי מוות שאירעו במתקני הכליאה בשנה האחרונה למוות כתוצאה מהנגיף.
גם סוגיית או סאגת חיסון האסירים הייתה מיותרת לכל הדעות שכן מדובר על כמה אלפי אסירים שניתן היה לסיים חיסונם תוך מספר ימים. כל עיכוב בעניין היה מיותר וסיכן את הסגל ואת האסירים לשווא. על כל פנים ראוי שיבוצע תחקור מקיף כדוגמת מה שנעשה בצורה מרשימה על ידי הניו יורק טיימס בכדי ללמוד את הלקחים הרלוונטיים ולהיערך להמשך.
מה שבטוח הוא שמוקדם להספיד את הנגיף ואם לא יבוצעו המהלכים הרלוונטיים בבתי הכלא על מנת להבטיח מוכנות מפני התפרצות נוספת נשלם על כך ביוקר כולנו!
המחקר מצא כי היו יותר מ -1,400 מקרי הדבקות של אסירים חדשים ושבעה מקרי מוות בממוצע בכל מתקני הכליאה מדי יום. אלפי אסירים ואנשי צוות נדבקו. מאות מתו מסיבוכים של המחלה
The State Correctional Institution Laurel Highlands prison for the elderly and infirm, where a coronavirus disease (COVID-19) outbreak has infected more than half of the inmates in Somerset, Pennsylvania on December 5, 2020. REUTERS/Maranie R. Staab
בפרויקט מיוחד אותו הובילו עיתונאים וחוקרים מטעם הניו יורק טיימס החל ממרץ 2020 עד סוף מרץ 2021, נאספו נתונים באשר להשפעות נגיף הקורונה על בתי הכלא המקומיים ופדרליים, על מרכזי מעצר לשוהים בלתי חוקים ומהגרים ועל מתקני המעצר לנוער. סה"כ נדגמו 2,805 מתקנים בכל ארה"ב.
המחקר עסק בהיקפי ההדבקות בתוך בתי הכלא, היקף מקרי מוות בקרב אסירים והסגל כתוצאה מהדבקות בנגיף, ההשפעות של ההדבקות על המתקנים ושל המתקנים על הקהילה, היקף יעילות הבדיקות שנערכו לאסירים וסגל הנדבקים. אין ספק שמדובר בשנה שאזרחי ארה"ב יעדיפו למחוק מדפי ההיסטוריה.
היום ניתן לומר כבר מעל לכל ספק שאת מה שהערכנו שקרה לאורך המגיפה מאושש המחקר המרשים של הניו יורק טיימס - להדבקות בבתי הכלא הייתה השפעה מכרעת על היקפי הנדבקים והמתים גם בקהילה. אחד מכל שלושה אסירים בבתי הכלא חלה בנגיף. השאלה כיצד נערכים להמשך והאם אנחנו ערוכים לאירוע הבא. ומה קורה בבתי הכלא בישראל. סיכום שנת קורונה והשפעותיה על בתי הכלא בארה"ב ובישראל במאמרי.
הטיימס חשף מחדל של אי מוכנות ואי דיווח אמת בבתי הכלא
הניו יורק טיימס החל לאסוף את המידע באמצעות שאילתות דוא"ל שנשלחו לדוברים של מערכות בתי הכלא ומערכת אכיפת החוק, באמצעות מידע מהרשתות החברתיות ומערכות התקשורת השונות ומרשומות ציבוריות שפורסמו. דבר אחד היה ברור, משהו קשה מתחולל בבתי הכלא.
בעוד שמערכת בתי הכלא הפדרלית ובתי הכלא המקומיים לא סיפקו באופן קבוע נתונים ברמת המתקן באשר להיקפי הנדבקים בקרב אסירים ולא דיווחו את היקף הבדיקות שנערכו לאסירים ולאנשי סגל הטיימס החליט לאסוף הנתונים בעצמו. יותר מכך ברוב המקרים מדינות לא פרסמו נתונים סטטיסטיים על תמותה בקרב אסירים.
הטיימס אסף דיווחים ממחלקת חוקרי מקרי המוות, ומתיעוד רפואי שנמסר על ידי משפחות האסירים ומגופי חקירה שונים, כולל פרקליטות המדינה. ממדי המחדל מתבררים כעת באשר לדיווחים החסרים ו/או אי הדיווח מצד רשויות הכליאה ברחבי המדינה. הטיימס הצליב מידע עם נתונים שהועברו על ידי סוהרים, מחלקות השריף וגורמי שלטון מקומי ואף מחלקות הבריאות.
היו גם מקרים בהם בתי כלא סירבו למסור נתונים מסיבות שאינן מובנות, או אז הטיימס השיג את המידע באמצעות בקשות רשמיות למידע מגורמים ציבוריים. אחד הדברים שמגלה המחקר הוא שלאור מחסור בערכות בדיקה לקורונה מערכות בתי כלא לא ביצעו בדיקות ודגימות לאסירים במהלך חמשת החודשים הראשונים למגיפה. אסירים ממספר בתי כלא במדינות השונות דיווחו כי חלו והיו עם סימפטומים מובהקים לקורונה, אך מעולם לא נבדקו.
עוד נמצא כי מספר לא מבוטל של בתי כלא שחררו אסירים חולים מבלי לכלול אותם בספירת הנדבקים של המתקן שלהם דבר שיצר הדבקה בקהילות.
המקום המסוכן ביותר ובעל הסיכוי הגבוה ביותר להדבקה – בתי הכלא
בתי הכלא ובתי המעצר בארה"ב היו בין המקומות המסוכנים ביותר בכל מה שקשור להדבקות והדבקה. בשנה האחרונה דווחו על יותר מ -1,400 מקרי הדבקות של אסירים חדשים ושבעה מקרי מוות בממוצע בכל המתקנים מדי יום. מאחר ובתי הכלא הנם מתקנים בעלי צפיפות איומה, לרוב בעלי היגיינה ירודה, הפכו אילו ממתקני כליאה למתקני דגירה והדבקה במחלות.
בכלא אין אפשרות לשמור על ריחוק חברתי. מקבלי ההחלטות של מערך הכליאה הפדרלי והמקומי נתפסו לא מוכנים ולא השכילו להתמודד כנדרש עם האיום מתוך מתקני הכליאה. כאשר ממדי התופעה כבר החלו להיחשף נוצר לחץ ציבורי וההנהגה הפוליטית במדינות ובשלטון המרכזי הנחתה לנקוט בצעדים יותר מעשיים בכדי להתמודד עם האירוע ולמנוע המשך התפשטות.
הנגיף פשוט דילג ועבר בין מתקני כליאה והקהילה וחזרה והותיר את האסירים והסגל נואשים בניסיון להימנע מהמחלה. בבית הכלא Pickaway שבאוהיו, בו שכנו כ -1,900 אסירים, ניסו לייצר חיץ באמצעות סדיני המיטות כדי להפריד בין האסירים בתאים. התוצאה ארבעה מכל חמישה אסירים נדבקו בנגיף. במתקן המעצר למהגרים בפרמוויל, וירג'יניה, כמעט כל עצור נדבק, ובסך הכול כ-339 נדבקים. בכלא של מחוז פרזנו בקליפורניה, שם מוחזקים עצורים, נדבקו יותר מ -3,800 אסירים במתקן.
שנה לאחר התפרצות הנגיף במתקני הכליאה בארה"ב ניתן לומר כי אחד מכל שלושה אסירים בבתי כלא במדינה חלה בנגיף. במתקנים פדרליים, לפחות 39 אחוז מהאסירים נדבקו. הנתון האמיתי הוא ככל הנראה גבוה יותר בגלל מחסור בבדיקות, אך הממצאים תואמים את הדיווחים הכללים שנאספו. אפשר לומר כי הקורונה התפרצה בעוצמה בקרב האסירים במתקני הכליאה, שנדבקו בשיעורים הגבוהים פי כמה מאלה שבקהילותיהם בסביבה.
הנתונים במחקר מראים כי הנגיף גרם למוות של אסירים בשיעורים גבוהים יותר ממה שנגרם באוכלוסייה הכללית, ולפחות 2,700 אסירים מתו בבתי הכלא ביום, שם הטיפול הרפואי מוגבל יותר מהקהילה. מומחים טוענים, כי 525,000 מקרי ההדבקה בקרב האסירים, היו יכולים להימנע. בתי הסוהר בארה"ב צפופים ביותר עד לכדי כך שלושה אסירים ישנים בתאים המיועדים לאכלוס אסיר אחד. בתי כלא לא בודדו אסירים חולים בצורה מספקת, ולא ביצעו בדיקות מספיקות לסגל.
אסירים קיבלו עדיפות נמוכה לקבלת חיסונים, גם כאשר מקרי ההדבקה המשיכו לעלות במתקנים. "מוסדות הכליאה נכשלו אפילו בנקיטת הצעדים הבסיסיים ביותר להצלת חיים ולהגנת האסירים מפני הנגיף", אמרה מריה מוריס, עורכת דין בכירה שלוותה את המחקר של הטיימס.
כעת לאחר שנה מודים בכירי מערכת הכליאה האמריקאית כי גישתם בתחילת האירוע הייתה מבולבלת ומבוססת על ניסוי וטעיה. במדינות מסוימות התגובה הייתה לא מאורגנת ונמשכה בזלזול במגיפה לכל אורכה. הטיימס מצא כי חוץ מאסירים שנדבקו, נמצא כי למעלה מ -138,000 אנשי סגל בבתי הכלא חלו במחלה, 261 מתו.
למרות אזהרות, בתי כלא רבים לא היו מוכנים לטפל בנגיף
בתי הסוהר הוזהרו על ידי גורמי הבריאות הרשמיים במדינות כי עליהם לנקוט באמצעי זהירות, בייחוד עבור אוכלוסיית האסירים המבוגרים. ללא צעדים בסיסיים, כולל שמירה על ריחוק חברתי, היגיינה טובה יותר ופחות צפיפות, יש לבתי הכלא פוטנציאל להפוך לחממות לנגיף. מעט מדינות נענו לאזהרות המוקדמות הללו, ורבות התמקדו במאמציהן לבלום ולהרחיק את הנגיף מבתי הכלא שלהם כדוגמת איסור על ביקורי המשפחה.
במקום להתכונן לטיפול בהתפרצויות במתקן לאחר שהנגיף כבר היה עמוק בפנים. בתי הסוהר המשיכו להעביר אסירים ממתקן אחד למשנהו, ולעתים קרובות לא הצליחו לבדוק אותם תחילה בבדיקות לנגיף. אחרים כלל לא אכפו את הכללים המחייבים את הסגל ללבוש מסכות. לדעת רבים הסיבה המשמעותית ביותר להתפרצות הייתה הצפיפות הנוראה.
מאז שנות השמונים אוכלוסיית הכלא בארה"ב גדלה ביותר מ -500 אחוזים, וכ -1.4 מיליון איש - יותר ממחציתם שחורים או היספנים. במדינות מסוימות יש כל כך הרבה אסירים עד שחדרי הכושר הוסבו לתאי כליאה, חצרות הטיולים הצטמצמו או הוסרו כדי להכיל יותר מיטות לאסירים, ובתי הסוהר עברו מאכלוס בתאים לאכלוס בסגנון מעונות פתוחים, כאשר האסירים ישנים במיטות קומתיים ועל הרצפה. כאשר הנגיף כבר חדר לכלא, הוא התפשט במהירות. בכלא דאנקן נדבקו 3/4 מהאסירים.
ג'רמי דסל, דובר מערכת הכליאה בטקסס, אמר כי הרשויות עשו כל שניתן כדי לבלום את הנגיף מלהתפשט בדאנקן, כולל חיטוי אינטנסיבי של המתקן, חלוקת סבון נוסף לאסירים ובדיקות מקיפות. לדבריו, פעולות אלה הצילו חיים. בסופו של יום נדבקו 279 אסירים ו -66 אנשי צוות, ו-21 אסירים נוספים ואיש צוות אחד נפטרו. בתי סוהר ביצעו חקירות אפידמיולוגיות של מגעים באשר לאסירים וסוהרים שנדבקו כדי להבין מי עוד בכלא נמצא בסיכון לחשיפה.
מדובר בחקירות מוגבלות ביותר. בתחילת המגפה, אחד המקומות שהכי נפגע היה הכלא הפדרלי אוקדייל, עם כ -1,900 אסירים בדרום לואיזיאנה הכפרית. התפרצות שם הביאה להדבקה של 689 אסירים וסגל, ותשעה אסירים שמתו כתוצאה הדבקות בנגיף. באוקדייל התקיימה חקירה של משרד המשפטים ונמצא כי סדרת טעויות של מנהלי בית הסוהר והפרת כללים מצד אנשי הסגל אפשרה לנגיף להתפשט.
בדו"ח נמצא כי הנגיף חדר על ידי מורה ממערך החינוך של בתי הכלא שביקר בעיר ניו יורק במרץ 2020. הכלא לא בדק את המורה שנכנס ויצא מתחום במתקן. ב- 11 במרץ, יום לאחר שהמורה חזר ללמד בבית הכלא, הוא דיווח שהוא חש ברע. ובכל זאת, הוא המשיך ללמד, ואסירים מכל האגפים התערבבו בכיתתו. שמונה ימים לאחר מכן, אסירים החלו להתלונן על תסמינים.
הכלא לא בדק את האסירים, ואנשי הסגל לא הקפידו על חבישת מסיכות או ציוד מיגון אחר בזמן ששמרו על אסירים חולים בבתי חולים. רק ב -26 במרץ חולק ציוד מגן. עד אז כבר מאות נדבקו. היום ברור שמערך החינוך היה לקונה מרכזית במחדל. ארבעת האסירים הראשונים שנבדקו למדו בכיתה, והאסיר הראשון שנפטר היה עוזרו של המורה שחלה.
ומה התרחש בבתי הכלא בישראל
בתחילת המגפה ניכר היה שבתי הכלא בישראל אינם ערוכים להתמודדות עם התפרצות מאסיבית של הנגיף במתקני הכליאה. בחודש מרץ בוצע שחרור מוקדם ראשון של 560 אסירים שפוטים עד ארבע שנים, ששחרורם הוקדם בחודש ימים. הנגיף פקד כמעט את כלל בתי הכלא הביטחוניים והפליליים, כך גם סגל מהיחידות השונות ויח' מנחשון יח' הליווי הארצית.
מקרים של התפרצות הנגיף דווחו בכלא איילון, ניצן, בית מעצר י"ם, עופר, גלבוע, רמון ועוד בתי כלא דיווחו על עשרות נדבקים שבודדו משאר האסירים. מפקדים, סגל ואסירים היו מקרב הנדבקים והוכנסו חדשות לבקרים לבידוד. באוקטובר כבר נשמעו איומים מקרב האסירים על כוונות להתחיל שביתת רעב לאור מה שהגדירו כמחדל בטיפול בהם, אי חלוקת ציוד מיגון והתעלמות מהצפיפות הנוראית בתאים.
שב"ס החל לבצע בדיקות קורונה לאסירים ולסגל, סגר את בתי הכלא למבקרים ותגבר את ציוד המיגון. לא ידוע ההיקף המדויק של הנדבקים לאורך התקופה למרות ששב"ס הקפיד להוציא דיווחים על המקרים של מאומתים בקרב האסירים והסגל אך ברור לכל בר דעת שבהתאמה למה שקרה במתקני הכליאה בארה"ב ובכל העולם, לא מדובר בנתונים המדויקים.
גם בישראל לא נערכו בדיקות מאסיביות על בסיס יומי לסגל ולאסירים ובהיקפים מתאימים לכלל האוכלוסייה וגם הרבה מאד מקרים נותרו לפרשנות בשטח. בפועל עד שננקטו הצעדים הרלוונטיים כבר ברור שהדביקו ונדבקו סגל ואסירים בתוך המתקנים ובקהילה. אין נתונים על מקרי מוות שכן לא ידוע אם לחבר את מקרי מוות שאירעו במתקני הכליאה בשנה האחרונה למוות כתוצאה מהנגיף.
גם סוגיית או סאגת חיסון האסירים הייתה מיותרת לכל הדעות שכן מדובר על כמה אלפי אסירים שניתן היה לסיים חיסונם תוך מספר ימים. כל עיכוב בעניין היה מיותר וסיכן את הסגל ואת האסירים לשווא. על כל פנים ראוי שיבוצע תחקור מקיף כדוגמת מה שנעשה בצורה מרשימה על ידי הניו יורק טיימס בכדי ללמוד את הלקחים הרלוונטיים ולהיערך להמשך.
מה שבטוח הוא שמוקדם להספיד את הנגיף ואם לא יבוצעו המהלכים הרלוונטיים בבתי הכלא על מנת להבטיח מוכנות מפני התפרצות נוספת נשלם על כך ביוקר כולנו!
