דעה | החבלה בנתנאז מיועדת למנוע מביידן הסכמות עם איראן
על פי פרסומים ברשת, ישראל מאחורי החבלה במתקן בנתנאז. עם זאת, חבלות קודמות הראו שהעיכוב בפועל קטן מהמצופה. בהנתן מו״מ בין ארה״ב לאיראן, ייתכן והחבלה בעיתוי זה נועדה לסכל מהלך של ביידן יותר מאשר העשרת אוראניום באיראן
עמי רוחקס דומבה
| 12/04/2021
PM Netanyahu meets with US President Joe Biden. Copyright: GPO/Amos Ben Gershom
האם ישראל הצליחה לפגוע בתפעול מתקן ההעשרת האוראניום בנתנאז? ובכן, על פי דיווחים זרים, פיצוץ שנגרם בעת חיבור צנטריפוגות חדשות הצליח להשבית את מתקן ההעשרה. טרם ברורים הפרטים המדויקים, אך הניו יורק טיימס כבר קבע כי מדובר בעיכוב של כתשעה חודשים. על אף הפרסומים, רצוי להתייחס לנושא בספקנות בריאה.
על מה בעצם מדובר? ובכן, איראן, כצעד מתריס בפני ארה״ב, החליטה ׳לחבר לרשת׳ צנטריפוגות חדשות במתקן העשרה בנתנאז. כאלו שיכולות לצמצם את זמן ההעשרה בסדרי גודל של 50-60, לפי פרסומים איראנים.
״במהלך האירוע הוזרקו 164 צנטריפוגות חצי-תעשייתיות IR-6 עם גז והפכו לפעילות מלאה במפעל העשרת האורניום באיראן בנטנז ו-30 צנטריפוגות IR-6S נכנסו לשלב הראשון של הזרקת הגז באותו מפעל, כך לפי סוכנות הידיעות הרשמית IRNA״, כך לפי xinhuanet.
החשש: העשרה מהירה יותר
מדוע ישראל, לכאורה, מנסה לחבל במתקני העשרת אוראניום באיראן על רקע השיחות עם ארה״ב? ובכן, לאיראן יש שני מתקני העשרה - נתנאז ופורדו. מדובר בתשתית העשרה יתירה (שני מתקנים במקביל) שיכולה להאיץ את נקודת הפריצה של איראן לפצצה.
הלוגיקה כזו: ככל שאיראן תעמיד תשתית העשרה מהירה יותר, כך היא תוכל להגיע לכמות מספקת של חומר בקיע לפצצה מרגע שההסכמות עם ארה״ב יגמרו (שקיעת ההסכמות) או לחילופין, ברגע שהנהגת המדינה תחליט שהיא רוצה פצצה.
לכן, ישראל ממוקדת בשני מתקנים אלו. על פי פרסום של isis-online.org, יכולת ההעשרה הכוללת המשוערת של איראן בנתנז ובפורדו גדלה מ- 6963 יחידות עבודה מופרדות (SWU) לשנה ל 8258 SWU לשנה. מדובר במגמת גידול ביכולת ההעשרה המשולבת של שני המתקנים.
״כושר ההעשרה הנוכחי במפעל העשרת הדלק בנתאנז (FEP) ובמפעל פורדו, בהתעלם ממפעל העשרת הדלק בנתאנז (PFEP), הוא 6744 SWU בשנה. אם איראן תתקין את כל מפלי הצנטריפוגות המתקדמות שהיא מתקינה ומתכננת כעת (בסך הכל שש), הקיבולת הכוללת עולה לכמעט 12,900 SWU בשנה. יכולת העשרה זו גדולה פי שלוש מהמותר במסגרת ה- JCPOA״, נכתב בפרסום מפברואר האחרון המבוסס על הערכה של פקחי האו״ם.
לזאת יש להוסיף את הרצון של איראן ללחוץ על ארה״ב להסיר את הסנקציות. לטובת הנושא, בפברואר האחרון, המנהיג הרוחני של איראן איים כי הוא יתן הוראה להעשיר לרמה של 60% כמנוף לחץ, אם ארה״ב לא תסיר את הסנקציות.
במקביל, החליטו באיראן שהם רוצים להגיע ליכולת העשרה שנתית של 120 ק״ג אוראניום ברמה של 20%. ונכון לפברואר האחרון, הם הצליחו בכך. על פי אותו הדיווח של האו״ם מחודש פברואר האחרון, איראן מעשירה כ18.2 ק״ג בחודש לרמה זו (עלייה מ15 ק״ג בחודש בשנת 2013). המשמעות היא שאיראן מסוגלת להעשיר כמעט 220 ק״ג אוראניום לדרגת 20% בשנה בשני המתקנים יחד.
עוד נקודה שצריך לזכור. פרק הזמן שלוקח להעשיר אוראניום ל2 או 5 אחוז (רמת העשרה של דלק לכור חשמל) ולאחר מכן ל20%, גדול משמעותית מפרק הזמן שיקח להעשיר מ20% ל90%, רמת העשרה הנדרשת לפצצה.
ההרחבה בנתנאז
המתקן בנתנאז נבנה במקור לאחסן כ50,000 צנטריפוגות בעומק של כ-23 מטרים מתחת לאדמה במטרה להשיג הגנה בפני מתקפות נגדו. המתקן עלה לכותרות לאחר מתקפת הסייבר ״סטוקסנט״ המיוחסת לישראל וארה״ב שהתרחשה בשנת 2010. מאז היו עוד כמה ניסיונות חבלה במתקן, כולל אחד עדכני ביולי 2020. באותו אירוע, נטען כי פיצוץ עלום הרס מתקן הרכבה של צנטריפוגות מתקדמות בפעולה המיוחסת לישראל.
על פי מומחים, האירוע היה אמור לעכב הטעמת צנטריפוגות חדשות בנתנאז בכמעט שנה. ובכן, עברו כתשעה חודשים, ואיראן הצהירה בימים האחרונים שהיא מתקינה צנטריפוגות חדשות בנתנאז. אירוע שגרר חבלה נוספת במתקן, בפיצוץ עדכני שפרטיו טרם ברורים. עם זאת, כדאי לשים לב להערכות האופטמיות ביחס לאפקטיביות פעולות החבלה במתקני גרעין באיראן ביחס למציאות.
כפי שמתקפת סטוקסנט גררה שיפור ביכולות הסייבר של איראן, כך הפיצוץ ביולי האחרון בנתנאז גרר גם הוא פעולת נגד - הרחבה תת קרקעית של המתקן. טענתי בעבר שהחוק השלישי של ניוטון עובד גם באיראן.
אותן צנטריפוגות חדשות (IR-6S ו-IR-6) שלכאורה ישראל חיבלה בהן, סביר שהותקנו באזורים תת קרקעיים במתקן. על פי הדיווח של isis-online.org, ההרחבה כוללת חלקים חדשים תת קרקעיים בהם אמורים להתקין צנטריפוגות חדשות. עם זאת, על פי הפרסומים במרשתת, ישראל פגעה באספקת החשמל לאותו מתקן חדש ולא במתקן עצמו. כלומר, אם זה אכן המוסד, אזי הוא הצליח להגיע לתשתית החשמל המזינה את המתקן.
לפי הפרסום מאוקטובר, ״קווי חשמל מחברים כעת את אזור ההיערכות ואזור המנהרות המזרחיות לרשת החשמל הראשית (אזור המנהרות המערבי עדיין נמצא בתהליך חיבור).״ בתמונת הלווין המצורפת לפרסום, ניתן לראות את קווי המתח שכבר חוברו למתקן ואת אלו שהיו בתכנון באוקטובר, וכנראה התקנתם התקדמה בתשעת החודשים האחרונים מאז.
במילים אחרות, למתקן נתנאז יש שני קווי הזנת חשמל, משני מקורות שונים. ליתירות. אם החבלה כעת הצליחה להשבית את המתקן, המשמעות היא שהצליחו לפגוע בתחנת ממסר משותפת לשני הקווים (אחרת הייתה יתירות).
חפרפרת באיראן
כאמור, נתנאז הפך מזמן למטרה עבור כוחות עוינים לאיראן. החל במתקפת הסייבר ״סטוקסנט״ המיוחסת לישראל וארה״ב בשנת 2010, דרך פיצוץ עלום ביולי האחרון ועד האירוע הנוכחי. לצורך השוואה, דמיינו סדרת חבלות מסתוריות בכור הגרעיני בדימונה. כאלו שמפריעות לתפקוד השוטף שלו. בישראל, התכנות רצף אירועים כזה כמעט בלתי נתפסת.
גם באיראן יש כוחות ביטחון. ועם זאת, נראה שהמוסד, במידה והדיווחים נכונים, מצליח, עם או בלי עזרה של שירותי ביון אחרים, לפגוע שוב ושוב במתקן שמור כמו נתנאז. לאור הצלחות אלו, פלוני יכול לטעון כי המוסד הצליח לגייס מקורות המאפשרים לו אחיזה במתקן זה.
המטרה: למנוע מביידן להגיע להסכם
בעוד התוצאה של הפעולה המיוחסת לישראל טרם ידועה (הסברתי קודם מדוע נדרשת ספקנות בקשר להערכת נזקים), איראן טוענת שתפסה את האחראי על החבלה. זאת, ככל הנראה, למכור לציבור באיראן נרטיב שיכסה על כשלון כוחות הביטחון המקומיים לסכל שוב ושוב חבלות בנתנאז.
עם זאת, במידה והפעולה אכן בוצעה על ידי ישראל, עולה השאלה מה מטרתה הסופית. עד היום, האיראנים הוכיחו כי הם יודעים להתאושש מהחבלות בנתנאז. ולצאת מהן מחוזקים (החוק השלישי של ניוטון). לכן, פלוני יכול לטעון כי פעולה כזו שיצאה לפועל באישור רוה״מ ישראלי, בשעה שעמיתו מעבר לאוקיאנוס מנסה להגיע להסכמות עם איראן, נועדה, למעשה, לחבל במאמצי ארה״ב להגיע להסכמות עם איראן.
טענתי בעבר שלישראל אין אסטרטגיה באיראן. תקופת טראמפ, אותה אפשר לסכם בלחץ מקסימלי כלכלי, כשלה. האיראנים בפועל הגדילו את כמות האוראניום המועשר ברשותם וחיזקו את מתווה שני אתרי ההעשרה (השקיעו ביתירות). כעת, שביידן עלה לשלטון ורוצה לחזור להסכמות 2015, ישראל עומדת בפני שוקת שבורה.
בהעדר אסטרטגיה, הטקטיקה היחידה היא למנוע מביידן להגיע להסכמות עם איראן. בצורה כזו, הסנקציות האמריקאיות ישארו על תילן ויתרה מכך, כשלון השיחות יביא להקשחת עמדות אמריקאיות כלפי איראן. מדוע? מכיוון שבמתווה כזה, איראן צפויה להחריף את הפרות ההסכמות בצורה שתאלץ את ביידן להקשיח עמדות בתגובה.
בירושלים מקווים לסחרור כזה, שייתכן ועתיד להגיע, בחלופה קיצונית - לתקיפה אמריקאית באיראן.
על פי פרסומים ברשת, ישראל מאחורי החבלה במתקן בנתנאז. עם זאת, חבלות קודמות הראו שהעיכוב בפועל קטן מהמצופה. בהנתן מו״מ בין ארה״ב לאיראן, ייתכן והחבלה בעיתוי זה נועדה לסכל מהלך של ביידן יותר מאשר העשרת אוראניום באיראן
PM Netanyahu meets with US President Joe Biden. Copyright: GPO/Amos Ben Gershom
האם ישראל הצליחה לפגוע בתפעול מתקן ההעשרת האוראניום בנתנאז? ובכן, על פי דיווחים זרים, פיצוץ שנגרם בעת חיבור צנטריפוגות חדשות הצליח להשבית את מתקן ההעשרה. טרם ברורים הפרטים המדויקים, אך הניו יורק טיימס כבר קבע כי מדובר בעיכוב של כתשעה חודשים. על אף הפרסומים, רצוי להתייחס לנושא בספקנות בריאה.
על מה בעצם מדובר? ובכן, איראן, כצעד מתריס בפני ארה״ב, החליטה ׳לחבר לרשת׳ צנטריפוגות חדשות במתקן העשרה בנתנאז. כאלו שיכולות לצמצם את זמן ההעשרה בסדרי גודל של 50-60, לפי פרסומים איראנים.
״במהלך האירוע הוזרקו 164 צנטריפוגות חצי-תעשייתיות IR-6 עם גז והפכו לפעילות מלאה במפעל העשרת האורניום באיראן בנטנז ו-30 צנטריפוגות IR-6S נכנסו לשלב הראשון של הזרקת הגז באותו מפעל, כך לפי סוכנות הידיעות הרשמית IRNA״, כך לפי xinhuanet.
החשש: העשרה מהירה יותר
מדוע ישראל, לכאורה, מנסה לחבל במתקני העשרת אוראניום באיראן על רקע השיחות עם ארה״ב? ובכן, לאיראן יש שני מתקני העשרה - נתנאז ופורדו. מדובר בתשתית העשרה יתירה (שני מתקנים במקביל) שיכולה להאיץ את נקודת הפריצה של איראן לפצצה.
הלוגיקה כזו: ככל שאיראן תעמיד תשתית העשרה מהירה יותר, כך היא תוכל להגיע לכמות מספקת של חומר בקיע לפצצה מרגע שההסכמות עם ארה״ב יגמרו (שקיעת ההסכמות) או לחילופין, ברגע שהנהגת המדינה תחליט שהיא רוצה פצצה.
לכן, ישראל ממוקדת בשני מתקנים אלו. על פי פרסום של isis-online.org, יכולת ההעשרה הכוללת המשוערת של איראן בנתנז ובפורדו גדלה מ- 6963 יחידות עבודה מופרדות (SWU) לשנה ל 8258 SWU לשנה. מדובר במגמת גידול ביכולת ההעשרה המשולבת של שני המתקנים.
״כושר ההעשרה הנוכחי במפעל העשרת הדלק בנתאנז (FEP) ובמפעל פורדו, בהתעלם ממפעל העשרת הדלק בנתאנז (PFEP), הוא 6744 SWU בשנה. אם איראן תתקין את כל מפלי הצנטריפוגות המתקדמות שהיא מתקינה ומתכננת כעת (בסך הכל שש), הקיבולת הכוללת עולה לכמעט 12,900 SWU בשנה. יכולת העשרה זו גדולה פי שלוש מהמותר במסגרת ה- JCPOA״, נכתב בפרסום מפברואר האחרון המבוסס על הערכה של פקחי האו״ם.
לזאת יש להוסיף את הרצון של איראן ללחוץ על ארה״ב להסיר את הסנקציות. לטובת הנושא, בפברואר האחרון, המנהיג הרוחני של איראן איים כי הוא יתן הוראה להעשיר לרמה של 60% כמנוף לחץ, אם ארה״ב לא תסיר את הסנקציות.
במקביל, החליטו באיראן שהם רוצים להגיע ליכולת העשרה שנתית של 120 ק״ג אוראניום ברמה של 20%. ונכון לפברואר האחרון, הם הצליחו בכך. על פי אותו הדיווח של האו״ם מחודש פברואר האחרון, איראן מעשירה כ18.2 ק״ג בחודש לרמה זו (עלייה מ15 ק״ג בחודש בשנת 2013). המשמעות היא שאיראן מסוגלת להעשיר כמעט 220 ק״ג אוראניום לדרגת 20% בשנה בשני המתקנים יחד.
עוד נקודה שצריך לזכור. פרק הזמן שלוקח להעשיר אוראניום ל2 או 5 אחוז (רמת העשרה של דלק לכור חשמל) ולאחר מכן ל20%, גדול משמעותית מפרק הזמן שיקח להעשיר מ20% ל90%, רמת העשרה הנדרשת לפצצה.
ההרחבה בנתנאז
המתקן בנתנאז נבנה במקור לאחסן כ50,000 צנטריפוגות בעומק של כ-23 מטרים מתחת לאדמה במטרה להשיג הגנה בפני מתקפות נגדו. המתקן עלה לכותרות לאחר מתקפת הסייבר ״סטוקסנט״ המיוחסת לישראל וארה״ב שהתרחשה בשנת 2010. מאז היו עוד כמה ניסיונות חבלה במתקן, כולל אחד עדכני ביולי 2020. באותו אירוע, נטען כי פיצוץ עלום הרס מתקן הרכבה של צנטריפוגות מתקדמות בפעולה המיוחסת לישראל.
על פי מומחים, האירוע היה אמור לעכב הטעמת צנטריפוגות חדשות בנתנאז בכמעט שנה. ובכן, עברו כתשעה חודשים, ואיראן הצהירה בימים האחרונים שהיא מתקינה צנטריפוגות חדשות בנתנאז. אירוע שגרר חבלה נוספת במתקן, בפיצוץ עדכני שפרטיו טרם ברורים. עם זאת, כדאי לשים לב להערכות האופטמיות ביחס לאפקטיביות פעולות החבלה במתקני גרעין באיראן ביחס למציאות.
כפי שמתקפת סטוקסנט גררה שיפור ביכולות הסייבר של איראן, כך הפיצוץ ביולי האחרון בנתנאז גרר גם הוא פעולת נגד - הרחבה תת קרקעית של המתקן. טענתי בעבר שהחוק השלישי של ניוטון עובד גם באיראן.
אותן צנטריפוגות חדשות (IR-6S ו-IR-6) שלכאורה ישראל חיבלה בהן, סביר שהותקנו באזורים תת קרקעיים במתקן. על פי הדיווח של isis-online.org, ההרחבה כוללת חלקים חדשים תת קרקעיים בהם אמורים להתקין צנטריפוגות חדשות. עם זאת, על פי הפרסומים במרשתת, ישראל פגעה באספקת החשמל לאותו מתקן חדש ולא במתקן עצמו. כלומר, אם זה אכן המוסד, אזי הוא הצליח להגיע לתשתית החשמל המזינה את המתקן.
לפי הפרסום מאוקטובר, ״קווי חשמל מחברים כעת את אזור ההיערכות ואזור המנהרות המזרחיות לרשת החשמל הראשית (אזור המנהרות המערבי עדיין נמצא בתהליך חיבור).״ בתמונת הלווין המצורפת לפרסום, ניתן לראות את קווי המתח שכבר חוברו למתקן ואת אלו שהיו בתכנון באוקטובר, וכנראה התקנתם התקדמה בתשעת החודשים האחרונים מאז.
במילים אחרות, למתקן נתנאז יש שני קווי הזנת חשמל, משני מקורות שונים. ליתירות. אם החבלה כעת הצליחה להשבית את המתקן, המשמעות היא שהצליחו לפגוע בתחנת ממסר משותפת לשני הקווים (אחרת הייתה יתירות).
חפרפרת באיראן
כאמור, נתנאז הפך מזמן למטרה עבור כוחות עוינים לאיראן. החל במתקפת הסייבר ״סטוקסנט״ המיוחסת לישראל וארה״ב בשנת 2010, דרך פיצוץ עלום ביולי האחרון ועד האירוע הנוכחי. לצורך השוואה, דמיינו סדרת חבלות מסתוריות בכור הגרעיני בדימונה. כאלו שמפריעות לתפקוד השוטף שלו. בישראל, התכנות רצף אירועים כזה כמעט בלתי נתפסת.
גם באיראן יש כוחות ביטחון. ועם זאת, נראה שהמוסד, במידה והדיווחים נכונים, מצליח, עם או בלי עזרה של שירותי ביון אחרים, לפגוע שוב ושוב במתקן שמור כמו נתנאז. לאור הצלחות אלו, פלוני יכול לטעון כי המוסד הצליח לגייס מקורות המאפשרים לו אחיזה במתקן זה.
המטרה: למנוע מביידן להגיע להסכם
בעוד התוצאה של הפעולה המיוחסת לישראל טרם ידועה (הסברתי קודם מדוע נדרשת ספקנות בקשר להערכת נזקים), איראן טוענת שתפסה את האחראי על החבלה. זאת, ככל הנראה, למכור לציבור באיראן נרטיב שיכסה על כשלון כוחות הביטחון המקומיים לסכל שוב ושוב חבלות בנתנאז.
עם זאת, במידה והפעולה אכן בוצעה על ידי ישראל, עולה השאלה מה מטרתה הסופית. עד היום, האיראנים הוכיחו כי הם יודעים להתאושש מהחבלות בנתנאז. ולצאת מהן מחוזקים (החוק השלישי של ניוטון). לכן, פלוני יכול לטעון כי פעולה כזו שיצאה לפועל באישור רוה״מ ישראלי, בשעה שעמיתו מעבר לאוקיאנוס מנסה להגיע להסכמות עם איראן, נועדה, למעשה, לחבל במאמצי ארה״ב להגיע להסכמות עם איראן.
טענתי בעבר שלישראל אין אסטרטגיה באיראן. תקופת טראמפ, אותה אפשר לסכם בלחץ מקסימלי כלכלי, כשלה. האיראנים בפועל הגדילו את כמות האוראניום המועשר ברשותם וחיזקו את מתווה שני אתרי ההעשרה (השקיעו ביתירות). כעת, שביידן עלה לשלטון ורוצה לחזור להסכמות 2015, ישראל עומדת בפני שוקת שבורה.
בהעדר אסטרטגיה, הטקטיקה היחידה היא למנוע מביידן להגיע להסכמות עם איראן. בצורה כזו, הסנקציות האמריקאיות ישארו על תילן ויתרה מכך, כשלון השיחות יביא להקשחת עמדות אמריקאיות כלפי איראן. מדוע? מכיוון שבמתווה כזה, איראן צפויה להחריף את הפרות ההסכמות בצורה שתאלץ את ביידן להקשיח עמדות בתגובה.
בירושלים מקווים לסחרור כזה, שייתכן ועתיד להגיע, בחלופה קיצונית - לתקיפה אמריקאית באיראן.
